האי האבוד 3
דון ואני התחלנו להתקדם לעבר היער, סמנתה ותומס התחילו להתקדם לכיוון החצי השני של האי. זה היה יום חם, אפילו שהיינו עם בגדים קצרים הייתה לחות מטורפת ביער הרגשתי כאילו אני עומדת להנמס, התחלתי לקבל סחרחורת איבדתי שיווי משקל והתרסקתי על הרצפה, לאט לאט התחלתי לאבד תחושה מהרגליים עד לכפות הידיים והעיניים שלי התחילו להיעצם שמעתי את דון צועק לי להתעורר "אמה קומי!! אמה!!! בבקשה תקומי!!!" ניסיתי להרים את עצמי בכוחות האחרונים שהיו לי והתרוממתי "אמה!!! את בסדר?!" "עכשיו כן" עניתי לו בלחישה "את חייבת לשתות" הוא הכניס לי לפה בכוח את הבקבוק "תנסי לקום" "דון…" "מה?" "תודה על שהצלת אותי" "בשביל זה יש חברים" "תנסי לקום" ניסיתי להרים את עצמי והמשכנו ללכת, "אמה" "מה?" "יש משהו שאני צריך להגיד לך, לא הייתי מסכים ללכת לפה עם סמנתה או עם תומס.." "למה?" שאלתי "כי מאז שאני מכיר אותך אני אוהב אותך, אף פעם לא אהבתי מישהי אחרת וכבר הרבה זמן שאני חיכיתי להגיד לך את זה, לא הייתי סומך על תומס לא יכולתי להשאיר אותך איתו לבד, נעצרנו התקרבנו אחד לשנייה, עברה לי בכל הגוף תחושה נעימה מלטפת, התנתקנו "שנמצא מקום מחסה?" דון גירד בראשו ממבוכה "כן" התחלנו לחזור לנקודת המפגש לאחר שמצאנו את המחסה וראינו את תומס סוחב את סמנתה על ידיו דון ואני התחלנו לרוץ "תומס מה קרה לה?" דון שאל ואני ניסיתי להשאיר אותה נושמת "אמה זוזי!" תומס צעק לי בעוד הוא מנסה לגרום לה להקיא הוא השכיב אותה על הצד לתת לה לנוח "תומס מה קרה לה?" שאלתי "היא אכלה כנראה גרגירי יער שחורים…" הוא ענה בעוד הוא מלטף אותה בעדינות "היא לא קראה את המדריך?" דון שאל "היא קראה אבל לא באופן עיוני" קמנו ולקחנו את הדברים שלנו למקום המחסה "מי עומד על המשמר ראשון?" תומס שאל "אני" עניתי "ממש לא" דון ענה לי, תומס פקד עליי להכנס למערה כולם ישנו הלכתי לדון "רוצה שאני יחליף אותך?" "לא" הוא פיהק "תישן עליי" אמרתי לו הוא הניח את ראשו עליי בעוד שאני מלטפת את שערו הרך והזהוב עד הזריחה…
תגובות (0)