אל תיתקרבי אליו או ש… -פרק 1

09/07/2015 598 צפיות אין תגובות

-הודעה חשובה!לפני שאני מתחילה בפרק,אז באמת שאני רוצה להשים בכל פרק שירים כדאי שזה יותר יתאים לסיפור ויהיה "כאילו" יותר מעניין :) אז המחשב שלי לא משהו…אז ביגלל זה אני לא יכולה לשלוח קישורים או משהו… אז אני יכתוב לכן לפני שהפרק יתחיל השם הזמר\ת או להקה,שם השיר ולפעמים עד איזה דקה לשמוע :)

-מומלץ לשמוע אם השיר (רק אם אתן רוצות): Sarah jaffe-summer begs
פרק 1:
סוף אוגוסט, הסתכלתי מן חלוני והבנתי שהחופש כבר נגמר, שעוד קצת ויבוא הסתיו ואחריו החורף…
תמיד אהבתי ויאהב את הקיץ, וזה לא רק ביגלל שנולדתי בקיץ… יש בקיץ משהו מיוחד , אנרגיה טובה, יותר אנשים ברחובות… חשבתי לעצמי בעודי מסתכלת מן חלון העדן שבחדר החלל,מדמיינת לעצמי איך אני,אימא ואבא היינו משחקים בחצר בכדור או בתופסת.

עניי נהיו כבר רטובות מדמעות,וגופי רעד,רעד מלראות את הקבר של אימי, כל פעם מחדש.

השעה כבר הייתה ארבע אחר הצהריים, התחלתי להיתארגן,לבשתי חולצה אפורה פשוטה,גי'נס בהיר וג'קט כי מתחיל להיתקרר עוד מעט.

הסתכלתי על עצמי,ואמרתי אין טעם מה להיתאפר…גם ככה אני יבכה שם אוקייאנוס. נעלתי בנעלי ספורט שחורות ורגילות. סירקתי בשיערי הזהוב והחלק ויצאתי מן הבית.

אבא שלי היה גם צריך לבוא ,אבל כמו תמיד הוא בנסיעות עסקים מחוץ לארץ.

אז החלטתי פשוט ללכת ברגל, ולחשוב מחשבות, מלא מחשבות על החיים שלי,על אימא, על אבא שעוזב אותי לכל חמש דקות… בקיצור הבנתי מרוב שאני "מתפנקת" מ ים כסף של אבי המיליונר. אבל חוץ מי זה אין לי כלום.

אין לי חברות כרגע, אין לי ידידים, אין לי אף אחד… מכיוון שאני לומדת בבית ספר וירטואלי. אבי אומר שכך יהיה יותר מוגנת וזה אישית טוב לי.הוא ממש השתנה מאז שאימי נפטרה, פעם הוא היה שמח וטוב לב ועכשיו הוא עצבני וטוב לב??.מצחיק,הלב שלו נהיה מוצק כמו קרח.

תמיד כשהוא שותה …אני עולה ישר לחדרי ונועלת בדלת החדר,אני מפחדת לצאת מהבית בלילה או לצאת מחדר ביגלל אבי.

הלוואי שהייתי יכולה לחזור לחיים שלי,שהיו פעם.מרוב שחשבתי הרבה מחשבות עברתי כמה רחובות מן בית הקברות ,ראיתי בשלט גדול משהו על מועדון ,מסיבה כזאת שזה יהיה מחר. התלהבתי והחלטתי שיש מצב שהכיר אנשים.

חזרתי בחזרה לבית הקברות,היתקרבתי לקברה של אימי,בהיתי בשמה, רוזה בנסון מאייר 12.12.1977-1.10.2005
עניי כבר נרטבו מרוב דמעות,רעדתי , היתישבתי על ברכיי ושמתי ידיי על קברה של אימי ,ליטפתי בשמה,
ושואלת בלחש…

"אי…אימא… למה עזבת?…."


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך