הלילות האלו

הו הלילות המתוקים האלו,
הקסם שבשמי הקטיפה,
יש משהו מקסים ובלתי אפשרי בלילות האלה.
בשמיים הצחים מעננים, בחצי ירח קורץ, מחייך בהבטחה חסרת פשר.
בניחוח המתוק הזה שיש לשעות המאוחרות, בדממה הקסומה, בשלווה המהורהרת והקרירה.
בפנסים-כוכבים אבודים בחשכה- שמאירים בעוז, מלווים אותי לצידי הדרך, ובעיניים שלך ששומרות עלי, מביטות ספק צוחקות ספק בוכות הישר מהשמיים, יפהפיות ובהירות לנצח.
הלילה הוא ארץ אחרת, עולם שונה לחלוטין. ולפתע- אתה רואה את הכל כפי שהוא; פשוט, קטן, חסר חשיבות. ללא מסיכות או העמדות פנים.
הלוואי שהייתי יכולה לחיות בארץ המופלאה הזו, ובעודי חולמת בהקיץ, לא להתעורר לעולם.