נועם

"את יפה כמו נמל תעופה, אפשר להזמין אותך לפיצה?"

נועם היה מיוחד, כזה שאי אפשר למצוא במכולת.
הוא ציטט דאגלס אדאמס ולפעמים לא היה אפשר להבין מילה ממה שהוא מתכוון.
הוא תמיד שיגע לי את השכל עם המון תיאוריות השלבים של אריקסון בזמן שרק רציתי להתמזמז איתו.
נועם היה הולך לקורסים מיוחדים של ביוטכנולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה.
הוא טען שהוא כמו החתול של שרדינגר, גם מת וגם חיי.
ואם היה אפשר אז זה היה מבורך לסיים את החיים עם המון כדורים בקיבה ואולי אחד בראש.
נועם תמיד אהב להיות שונה. הוא טען שמשמעות החיים היא 42 וכל מי שאומר אחרת, משקר.
הוא תמיד אמר לי שאני יפה כמו נמל תעופה. זאת הייתה הדרך שלו להחמיא לי.
הוא גם תמיד טען שאנחנו משתמשים רק בכעשירית מהמוח שלנו ובשאר אנחנו מאחסנים פינגווינים.
תמיד אמרתי לו שהוא מיוחד, נועם שלי.
חבל שהוא עמד על הגג של עזריאלי עם מטריה פתוחה באמצע סופת רעמים, חבל.