נשיקת הנסיכה. פרק ראשון

לא יכולתי להירדם כל הלילה. לא הצלחתי אתמול למצוא אפילו חתיכת לחם. כולם פוחדים ממני. כולם שונאים אותי. כמה פעמים אני ניסיתי להתקרב לבתים של הכפריים, אך הם שלחו את כלביהם וירו בי. ברחתי ליער רעב ומאוכזב. מצאתי מקום מתחת לשיח על דשא רטוב. לא הייתי מסוגל לעצום את העיניים, וחיכיתי לבוקר כדי ללכת לחפש קצת אוכל. כאשר השמש נגעה בצמרות העצים, יצאתי ממקום המסתור שלי. למרות שאני מכיר את כל הפינה ביער, לא יכולתי למצוא את השביל המוביל לכפר. מיואש ומוכן לבכות, שמעתי לפתע קול נעים. ואחרי זמן קצר מהשיחים נראתה ילדה לבושה בברדס אדום, אשר שרה שיר יפה. רציתי להתחבא כדי לא להפחיד אותה, אבל היא כבר הבחינה בי. – בוקר טוב, זאב חמוד. מה שלומך? – היא הייתה כל כך יפה, ודיברה בנימוס ולא פחדה ממני. רציתי להחזיר לה באותה המטבע ואמרתי: – בוקר טוב, ילדה מתוקה. אני שמח לברך אותך ביער שלי. האם מותר לי לשאול איך קוראים לך?
– שמי אורלי, אבל כולם מכנים לי "כיפה אדומה" בגלל הברדס האדום, שסבתא נתנה לי ליום הולדת.
– ולי קוראים דניאל, אבל כולם חושבים שאני זאב אחזרי. המכשפה הרעה הפכה אותי לזאב עד שהנסיכה לא ינשק לי.
– חבל שאני לא נסיכה. – אמרה אורלי.