״החיים עוד לפניך,אז תלמדי מהטעות גם אם קצת קשה אל תאבדי כל משמעות״,עונה 2 פרק 10

עונה 2 פרק 10

•אביתר•

שוב התקשרתי לאוראל והיא לא ענתה לי
״כוסעמק!״,צעקתי וזרקתי את הטלפון שלי לעבר הקיר
מה עשיתי?!
קמתי מהמיטה ויצאתי מהבית בעצבים
הייתי חייב קצת להשתחרר
אז יצאתי למועדון קרוב..

•אוראל•

״כשאמרתי לך לצאת קצת זה לא אומר להשתכר אוראל״,ליאור אמר לי והרחיק מימני את הכוס הרביעית של הוודקה
״נו ליאור אני חייבת..״,אמרתי לו
״את שומעת את עצמך?,חייבת?,כדי שמה?,תהרסי לעצמך יותר את החיים ותעשי שטויות?״,שאל
״נמאס לי לשמוע את אותם המילים..החיים שלי הם גם ככה חרא אחד גדול!,קצת להשתכר לא אומר שהחיים שלי יהרסו יותר״,אמרתי ולקחתי את הכוס במהירות
הוא ניסה לתפוס לי אותו ולא הצליח
התפוצצתי מצחוק כשהוא הפיל את הכיסא אחריו והוא חייך
״את פשוט קשה!״,צחק והניד בראשו
״אם לא הייתי קשה לא היית מכיר אותי!״,חייכתי
״זה נכון..״,חייך
החיוך שלי ירד כשראיתי את אביתר
הוא מיד התקרב אלי ואני קמתי ללכת
״אוראל…״,הוא תפס אותי
״אביתר תעזוב אותי״,אמרתי לו וניסיתי להשתחרר
״תפסיקי להתנהג כמו ילדה בגלל נשיקה מפגרת!״,התעצבן
״אז אתה אומר לי שאני פשוט צריכה להמשיך להיות איתך ולשכוח שבגדת בי!״,אמרתי כלא מאמינה
״אוראל בבקשה..״,הקול שלו היה שבור
מה שצבט לי את הלב,כאב לי אבל כל כך…
״אביתר זה כבר לא יכול להמשיך…אתה בחרת באליאנה,זה נגמר״,אמרתי שבורה וניסיתי להחזיק את הדמעות
״אליאנה הייתה טעות…היא הייתה שיכורה״,אמר לי
״זה לא משנה…זה..גם ככה לא עבד,אתה ראית בעצמך כמה רבנו בגללה,וכל פעם איכשהו הצדקת אותה..אביתר אני לא יכולה לעמוד בזה יותר..פשוט תעזוב אותי״,אמרתי והדמעות זלגו
״אוראל..״,הוא התחיל לומר לי
השתחררתי מימנו והתרחקתי
״אוראל!״,הוא צעק וליאור חסם לו את הדרך
״עוף לי מהדרך לפני שאני מרסק אותך!״,אביתר התעצבן עליו
״תקלוט את זה כבר!,היא לא רוצה אותך״,ליאור אמר לו
״מה אתה מתערב בכלל?!,עוף לי מהדרך!״,אביתר אמר לו
״מתערב!,בגדת בה עכשיו לך!״,ליאור אמר לו
אביתר גיחך לרגע ואז נתן לו אגרוף
רצתי לעברם
״אביתר די!״,צעקתי עליו וניסיתי לדחוף אותו מליאור
ליאור ניגב את הדם שהיה לו על השפה ואז התנפל על אביתר
״תפסיקו!״,צעקתי עליהם
כמה באו להפריד בניהם ואביתר קם ויצא בעצבים מהמועדון
התקרבתי לליאור
״את בסדר?״,שאל אותי
הנהנתי לאט
״לא היית צריך לריב איתו״,אמרתי לו
״הוא חיפש אותי..״,אמר לי
״בסך הכל רע לו…הוא לא אשם״,אמרתי
״את טובה מידי..״,אמר לי
יצאנו מהמועדון הזה והלכנו הביתה
***
״תודה..״,אמרתי לליאור כשהיינו בבית שלי
״בכיף..״,חייך
ניגבתי את הדם שהיה על שפתיו
זה כל כך הזכיר לי את הרגע שבו הייתי עם אביתר..
״לא מגיעה לך לסבול…״,אמר לי והרים את ראשי
״החיים אף פעם לא מושלמים״,חייכתי חיוך מזויף
״את יכולה להפוך אותו למושלם אם רק תחייכי תמיד..״,חייך אלי וליטף את פני
היינו ממש קרובים וחזרתי לעצמי,מולי הייתי עדיין רואה את אביתר.
״ליאור..אני עדיין אוהבת את אביתר״,הדקתי את שפתי ואמרתי
״אני מבין…״,חייך אלי ותפס את ידי
״אני העלה לישון״,אמרתי והתרחקתי מימנו
״לילה טוב״,אמר לי
״לילה טוב..״,אמרתי לו והוא קם והלך

•אביתר•

הסתובבתי ברחוב שיכור מת,לא עמדתי על הרגלים ולא רציתי לנהוג
נפלתי על המדרכה
כשפתאום אני שומע קול מוכר קורא לי
״אביה?״,עכשיו זהיתי את הקול
אליאנה רצה אלי
״היי..״,חייכתי לה
״ואוי אתה שיכור מת!״,אמרה לי בדאגה
״את מאוד חמודה..״,חייכתי לה ותפסתי את פניה
״תודה..״,היא צחקה ועזרה לי לקום
״ואי אתה כזה כבד!״,אמרה כשנעשנתי על כתפה
היא הובילה אותי עד לאוטו שלה
״פשיי…איזה גבר!״,צחקתי
״אני הקח את זה כמחמאה..״,אמרה והתחילה לנסוע
היא נסעה לעבר הבית שלי והוציאה אותי כשאני נעשן עליה
עלינו לחדרי והיא הכניסה אותי לחדר האמבטיה
חזרתי לעצמי מעט ברגע שמים קפואים נשפכו עלי
״סורי..״,אליאנה אמרה ועצרה את המים
״ואוי…הרגת אותי״,אמרתי לה ולקחתי מגבת
״אך הגעת למצב הזה..?״,שאלה והתיישבה על מיטתי
״את באמת שואלת?״,אמרתי לה
היא הנהנה והביטה בחדרי
נזרקתי על המיטה ושכבתי
״טוב…אולי כדי שאני הלך״,אמרה וקמה
״כבר?״,שאלתי ונעשנתי על זרעותי כשאני מביט בה
״כן..״,אמרה
קמתי ופתחתי לה את הדלת
״אז..לילה טוב״,אמרתי לה
״לילה טוב..״,היא חייכה והסתכלה עלי,
משכתי אותה אלי ונישקתי אותה
היא הצמידה אותי לעבר הקיר והנשיקה הפכה לסוהרת,עד שנפלנו שנינו על מיטתי
היא הורידה לי את החולצה והורידה את שלה וככה זה זרם..

•אוראל•

כל הלילה חשבתי,אולי לתת עוד הזדמנות לאביתר,לפי אך שהוא היה אתמול זה באמת מראה שהוא התחרט
שכנעתי את עצמי שלא,אבל אני יותר מידי אוהבת את אביתר
התקלחתי,והתלבשתי מהר.
יצאתי מהבית ולקחתי מונית,הגעתי לבית שלו
״אוראל!,כמה זמן לא ראיתי אותך!״,סטפני אמרה לי בחיוך
״היי״,חייכתי
״אביתר בחדר שלו..״,אמרה לי בחיוך והתקדמתי לעבר חדרו
אם רק הייתי משכנעת את עצמי יותר,אם רק לא הייתי רואה את זה!
הרגשתי אך הלב שלי מתפוצץ ונשבר לרסיסים כשפתחתי את הדלת.
אביתר ואליאנה היו רדומים במיטה
אביתר התעורר ואחריו אליאנה
״או..אוראל?״,גמגם בלחץ
״מה חשבתי לעצמי..״ גיחכתי לעצמי ,וסגרתי את הדלת,יצאתי מביתו במהירות והלכתי
״אוראל!״,אביתר צעק ומיהר אלי
התעלמתי ממנו והמשכתי ללכת
״אוראל חכי בבקשה״,הוא חסם לי את הדרך ונעמד מולי
״די!,אתה פשוט שקרן!,מה חשבתי לעצמי בכלל?!,זורק מילים יפות לרגע ואז עובר לשניה!,לא השתנת אביתר נשארת אותו אחד!״,צעקתי עליו בדמעות
״זה לא ככה…אוראל הייתי שיכור מת,אני לא ידעתי מה אני עושה..״,אמר לי שוב משחק את עצמו שבור
״די עם התירוצים פשוט די!,כמו מטומטמת רציתי לתת לנו עוד הזדמנות,כמה מפגרת אני יכולה להיות!״,בכיתי והוא שתק
״אני מצטער אוראל..״,אמר לי בקול שבור
״תן לי לעבור״,אמרתי
״אוראל..״,הוא התחיל לומר
״תן לי לעבור!,אל תתקרב אלי יותר בחיים,תחזור לזונה שלך ושכח מימני
כי זה מה שאני הולכת לעשות…אתה ואני זה היה סתם״,אמרתי בקול שבור ודחפתי אותו מדרכי ורצתי
מי עוד נשאר לי?!,מי?!,למה אני צריכה להמשיך לספוג הכל בחיים האלה?,למה פשוט איי אפשר לעזוב הכל…
המשכתי ללכת ועדיין אני לא יודעת לאן,אבדתי את כולם,שרון,סהר…ועכשיו את אביתר
נתי מנותק מימני,ואלינור אם החיים החדשים שלה
אם דניאל לא היה כאן אני לא הייתי נשארת בחיים יותר!
הייתי מרוכזת כל כך שלא שמתי לב לאיפה אני הולכת
״אוראל!״,שמעתי צעקה שהעירה אותי מהמחשבות שלי
פתאום הבחנתי במכונית שמתקדמת לעברי במהירות
נהייתי קפואה ולא יכלתי לזוז
מישהו משך אותי ונפלנו על המדרכה
״אוראל?״,זה היה ליאור
הוא התקרב אלי והיה מודאג
בבום כזה התפרצתי בבכי וליאור חיבק אותי חזק..

•אביתר•

חזרתי לבית,כמה מטומטם אני יכול להיות?!
אליאנה הייתה בחדרי והתלבשה
״אביה?״,היא התקרבה אלי
״לכי בבקשה..״,אמרתי לה מבלי להסתכל עליה,והתיישבתי על מיטתי.
היא שתקה ויצאה מחדרי
״כוסעמק!״,צעקתי וזרקתי לעבר הקיר את הבושם שהיה מונח על השידה
בעטתי בכל מקום ונתתי אגרופים לעבר הקיר
אני כל כך מטומטם,עשנתי את ראשי על הקיר ודמעות זלגו מעיני
למה אני בכלל עשיתי את זה!,למה כוסעמק!
אבדתי אותה סופית,היא שונאת אותי…שברתי אותה

•אוראל•

ישבתי על הספה מחבקת את ברכי ולא הוצאתי מילה,שוב חזרתי לאותו רגע שאני בוכה בלי הפסקה
״אוראל..״,ליאור נתן לי כוס מים והתיישב לידי
״אני…חשבתי שהוא באמת טעה,חשבתי שהוא באמת אוהב אותי…״,אמרתי בקול צרוד
״די…״,הוא חיבק אותי חזק והרגיע אותי
״אין לי אף אחד יותר!,כולם שקרנים וצבועים…״,אמרתי בקול שבור ועשנתי את ראשי על כתיפו
״אני כאן…״,הוא תפס את פני ואמר לי
הסתכלתי עליו
הוא קירב את פניו אלי ונישק אותי
הוא נשכב ואני מעליו
״רגע אוראל…אני לא רוצה לנצל את המצב״,אמר לי
״אתה לא עושה כלום…אני רוצה״,אמרתי
הוא משך את ראשי והתנשקנו עוד
הפעם הוא היה מעלי והתחיל לעלות לי את החולצה שלי,הורדתי אותה והוא הוריד את שלו…