״החיים עוד לפניך,אז תלמדי מהטעות גם אם קצת קשה אל תאבדי כל משמעות״ פרק 9

עונה 2 פרק 9

•אוראל•

התעוררתי מזיעה ומתנשפת,אני חושבת שלא אוכל לעמוד יותר עם הסיוטים האלה.
קמתי מהמיטה והלכתי לשטוף פנים
הקשר שלי עם אביתר קצת מסובך,רבים בלי הפסקה ובקושי מדברים
אליאנה הזאת הצליחה!
***
״שמעי יש לי רעיון,פשוט נלך את ואני למסיבה הזאת״,אלינור הציעה
״אין לי חשק..״,אמרתי
שכבתי על המיטה שלי ושיחקתי עם הכרית,כנראה שאהבה שלנו לא כזאת חשובה לו…
״נו אוראל..את חייבת לצאת קצת״,אמרה לי
״למה?,אין לי כוח לאף אחד שם!,כולם שקרנים מגעילים!״,אמרתי בעצבנות
״אז את ואני נראה להם שאנחנו לא שמות על אף אחד!״,אמרה לי
הסתכלתי עליה ואז הורדתי את עיני,אולי באמת זה מה שאני צריכה לעשות?
״טוב נו..״,אמרתי והיא חייכה

•אביתר•

הגענו למסיבה הזאת עם כמה חברים ונתי,הרגל שלי כבר בסדר,כל החודש הזה אליאנה עזרה לי
היא בחורה מדהימה..
אוראל ואני זה לא משהו בזמן האחרון,אני מרגיש כאילו היא עוזבת אותי..
ראיתי את אוראל עם אלינור,הם נכנסנו עם חיוך גדול על הפנים,אוראל כזאת יפה…
כבר כמה בנים התחילו איתם,אוראל התעלמה מהם וניגשה אלי
״היי״,חייכה ושתתה קצת מהכוס שלי
״היי..אוראל..״,התחלתי לומר אבל היא עצרה אותי
״באתי פשוט להנות היום..״,אמרה לי ואז קמה
לפתע ראיתי את אליאנה,היא יצאה בוכה מהבית,וקמתי
״אליאנה?..״,יצאתי אחריה
״או..אביה״,אמרה וניגבה את הדמעות
״מה יש?״,שאלתי והתיישבתי לידה
״סתם…״,אמרה בחיוך מזויף
״אליאנה..״,הסתכלתי עליה במבט רציני
״זה קצת קשה להיות בסביבה שלא כל כך אוהבים אותך..״,אמרה בחיוך קטן וכואב והורידה את ראשה
״אם את מדברת על אוראל,שמעי היא לא ככה בדרך כלל,עובר עליה דברים קשים
והיא מפילה את זה על כולם״,אמרתי לה
״היא לא יכולה לסבול אותי..אני פשוט מפלצת!״,אמרה לי בדמעות
״את בחורה מדהימה,אני יודע מה אני אומר..״,שמתי את ידי מתחת לסנטרה והרמתי את ראשה
״אתה בעצמך מדהים..״,אמרה לי
היא התקרבה אלי ונישקה אותי..

•אוראל•

״את באה איתי?,אני צריכה לעשן״,אלינור אמרה
״כן דקה״,אמרתי ושתיתי מהר את מה שנשאר מהוודקה
יצאנו מהבית,והתחלנו ללכת,פתאום נעצרתי
״כמה צפוי..״,אמרתי לאביתר שמיד התרחק מאליאנה
״אוראל…״,הוא התחיל לומר בלחץ
״לא!…אל תגיד כלום,הבנתי את זה כבר ״,גיכחתי ודמעות זלגו מעיני
״זה לא מה שאת חושבת..״,הוא קם אלי ותפס אותי
״לא!..פשוט אל תיגע בי!,ואל תבלבל לי תשכל כמו שכולם מבלבלים זה לא מה שאת חושבת!״,צעקתי עליו בבכי
״אוראל בבקשה תחכי..״,הוא התקרב אלי כשהתחלתי להתרחק
״אני לא רוצה לשמוע אביתר…אין לי כוח יותר״,אמרתי כשגבי מופנה אליו
והלכתי והוא המשיך לקרוא בשמי
״בואי לפה..״,אלינור זרקה את הסיגריה וחיבקה אותי חזק כשהבכי שלי מתגבר
״תחכי לי באוטו״,אמרה לי והנהנתי
זהו!..לא עומדת יותר בכלום,עד מתי זה ימשיך כל הסבל הזה?
הנחתי את ראשי על החלון של האוטו ואלינור נכנסה במהירות
ראיתי את אביתר,הוא רץ לעבר האוטו וצועק את שמי
הוא דפק בחלון וצעק שאני החכה
ואלינור פשוט נסעה והדמעות המשיכו לזלוג
***
שכבתי במיטתי,מתחת לשמיכה ולא יוצאת כבר כל היום
פשוט לא יכלתי יותר…
הטלפון לא הפסיק לצלצל לדקה,דפיקות בדלת חדרי ואז הייתי שומעת את נתי
שאומר לאביתר להפסיק וללכת הביתה
הדמעות לא הפסיקו לזלוג לרגע…
כמה אפשר לסבול?!,למה הדבר הדפוק הזה אומר שהעתיד שלי אמור להיות עם אביתר?
למה פשוט לא מתתי?,והתשובה מגיעה מיד
דניאל…
׳אוראל בבקשה תעני לי!׳,ההודעה המאה של אביתר
מחקתי וזרקתי את הטלפון…

•אלינור•

הגעתי לבית של אוראל,דפקתי בדלת ונתי פתח לי
״היי..״,אמר והסתכל עלי
״היי..״,אמרתי ונכנסתי
״אלינור…את יודעת מה קורה בין אביתר לאוראל?״,שאל אותי לפני שעליתי
״אה..אוראל אתמול ראתה את אביתר מתנשק עם הפרחה״,אמרתי והוא היה בהלם
״כן…כנראה שאהבה לא נמשכת״,אמרתי והתכוונתי גם אליו
עליתי לחדר של אוראל ונכנסתי לחדרה
״אוראל..״,אמרתי והורדתי מראשה את השמיכה
היא הסתכלה עלי,פניה נפוחות ואדומות וגם עיניה
״דיי…אל תבכי על גבר שלא שווה את זה״,אמרתי לה
״אז זה הבעיה אלינור,הוא היה שווה הכל!״,צעקה בבכי
חיבקתי אותה חזק…

•אוראל•

שבוע שאני בוכה בבית בלי סוף,בקושי יוצאת לאכול,או שאני מתקלחת שעות ובוכה שוב,האליאנה הזאת השלימה הכל…את הנקודה האחרונה שלי היא הוסיפה,אביתר ניסה כמה שיותר להשיג אותי אבל לא עניתי לו
כאב לי מידי.
נתי הלך הבוקר,הוא חזר לבסיס
ונשארתי לבד כמו תמיד,הייתי פשוט רוצה לברוח,אבל לא הייתי רוצה להשאיר את דניאל כאן לבד…
שמעתי שהוא די נהנה עם ההורים שלי
הם בפריז,ההחלטה הגיעה מאבא שלי
בגלל שאני שנה אחרונה הוא אומר שאני חייבת ללמוד כמה שיותר,ושדניאל יהיה איתם בחופשה שלהם…
היה לי כאב ראש מטורף!,אז קמתי בעייפות מהמיטה ויצאתי מהחדר
הבית היה חשוך כולו,הדלקתי את האור
ושוב פעם אני שמעתי את הרעש במטבח
פחדתי להישאר בבית לבד אבל התקשרתי לאלינור והיא לא ענתה לי
״יש כאן מישהו!״,צעקתי בקול רועד
משהו נפל מהמטבח והצעדים התקרבו
אני חייבת להפסיק לפחד,נכנסתי למטבח
כשפתאום אני רואה אותו עומד ביציאה דל המטבח
הלב שלי פעם בחוזקה כשראיתי אותו
״איתי?״,שאלתי בקול רועד
הוא התקרב אלי במהירות,ולא הספקתי לברוח,הדבר היחיד שאני זוכרת זה היה מכה חזקה בראש ואז ראיתי שחור…
***
״אוראל״,שמעתי את ליאור קורא לי
פתחתי את עיני וכאב ראש נוראי תקף אותי
״ליאור?״,שאלתי בקול צרוד ושמתי את ידי על ראשי
״הבהלת אותי!,את בסדר?״,שאל בדאגה ועזר לי לקום
״כ..כן,ניראלי״,אמרתי בקול חלש
״מה קרה כאן?״,שאל והושיב אותי על הספה
״אני…לא בידיוק זוכרת…״,אמרתי ושפשפתי את עיני
״נפלת או התעלפת?״,שאל
״איתי..ראיתי את איתי בבית״,אמרתי בקפיצה
ליאור הסתכל עלי בדאגה
״אוראל איתי בכלא,אין סיכוי שאת תיראי אותו״,אמר לי וניסה להרגיע אותי
״אני ראיתי אותו!,הוא היה במטבח וברגע שבאתי לברוח ממנו הוא תפס אותי..״,אמרתי בטוחה בעצמי
״את קיבלת מכה חזקה בראש…את אולי צריכה ללכת לבית חולים״,אמר לי
״ליאור אני לא משוגעת!,אני יודעת מה ראיתי״,אמרתי בעצבנות
זה מה שחסר לי עכשיו,שאף אחד לא יאמין לי
״למה שהוא יתקוף אותך אז?,ואם כבר תוקף אני חושב שהוא היה רוצח אותך״,אמר לי
״רגע…אך ידעת שאני כאן?״,שאלתי מבולבלת
״לא שמעתי ממך שבוע,ועוד שמעתי מה קרה עם אביתר אז החלטתי לבוא לראות אותך…כשהגעתי הדלת של הבית שלך הייתה פתוחה..״,אמר לי
״את רואה!,יש הוכחה שמישהו היה בבית,זה היה איתי!״,אמרתי לו
״שמעי את יותר מידי נעולה בבית שלך…את לא רוצה לצאת קצת?״,שאל אותי
״עזוב..אין לי מצב רוח לצאת״,אמרתי וקמתי
״אוראל את שוקעת בדיכאון וזה פשוט יהרוס לך הכל…״,אמר לי ותפס אותי
״טוב…תן לי כמה דקות להתלבש״,נאנחתי ועליתי לחדרי