חברים .. פרק 8

אני ואנאל ירדנו לבריכה והלכנו לכיוון הבנות. "בוקר טוב" מילמלתי והתיישבתי על הכיסא. "קחו" אמרה חן והושיטה לנו בקבוקי בירה. "איפה הבנים?" שאלה אנאל. "שם" מילמלה אושר והצביע עם סנטרה עליהם. הם היו מעבר לבריכה מולנו. "טוב אני הולכת לאדם" אמרה אנאל והלכה. "בואו לבריכה" הציעה אושר. "כן יאלה" אמרה חן והתרוממה עם הסיגריה שהיית תקועה בפיה. "את באה?" שאלה אושר והנדתי את ראשי לשלילה. הם הלכו ועצמתי את עיניי, קצת לחשוב. "נרדמת?" שמעתי קול מוכר של גבר אחרי עשר דק בערך. פתחתי את עיניי וראיתי את רפאל עומד מולי. "חח לא" אמרתי והוא חייך. "הפרעתי?" שאל. "לא.. לא מפיתאום" גימגמתי והוא גיחך. "שב" אמרתי והוא ישב. "ואה ואה.. חח עוד שניה יוצאות לחבר שלך העיניים" הוא אמר והצביע עם סנטרו לעבר מתן שנעץ בנו מבט מעבר לבריכה. "שיצא לו , ממש מעניין אותי" מילמלתי. הוא בחן אותי עם מבטו. "רבתם?" שאל. "מה חדש .. אנחנו תמיד רבים" אמרתי וניסתי להיראות לא עצבנית. הוא הסתכל עליו ואז קם. "טוב נראה לי אני ילך .. אני לא רוצה שתריבו בגללי." הוא הסביר והזדקפתי. "שב שב.. הוא לא מעניין אותי , מה אתה שם עליו" אמרתי ולא הצלחתי להסתיר את הכעס שהיה בקול שלי. "אז זה היה ריב ממש גדול הא" הוא שאל וחזר לשבת, הינהנתי והוא שתק. "לא היינו חייבים להיתרחק ככה" מילמל. הסתכלתי עליו וחייכתי. "אני יודעת. היית ממש חסר לי" אמרתי וחיוך קטן עלה על שפתיו. "גם את לי" הוא אמר ושיחק באצבעותיו ואז הוציא סיגריה. "תביא תביא לי גם" מילמלתי. "מה.. לא מה פיתאום , מה את גזורה?" אמר והוציא את הסיגריה מפיו. "נו כבר" מילמלתי וחטפתי לו את הקופסא והוא קם אלי. "למה חזרת לעשן?" שאל. "אני לא" מילמלתי והרמתי את המצית מהשולחן. הוא הוציא את הסיגריה מהפה שלי ופניו הרצינו. "את ממש לא הולכת לעשן עכשיו" אמר ולקח ממני גם את הקופסא. "תביא לי כבר, מה אתה רציני?" הרמתי את קולי והוא הסתכל בתוך עיניי. "רציני מאוד. את נקייה כבר שלוש שנים.. אני יודע מה יקרה עם תעשני עכשיו" אמר והתעצבנתי יותר. "כולה סיגריה אחת" קראתי. "סיגריה אחת, ואז בערב עוד אחת, ואז מחר בבוקר יבוא לך שוב ולאט לאט את תחזרי לזה. מכולם את היחידה שהצלחת להפסיק, למה את מקלקלת לעצמך?" שאל. "אתה לא אבא שלי או אמא שלי כמה שזכור לי.. " אמרתי והוא קטע אותי. "אני מישהו שאוהב אותך ודואג לך ולא מתכוון לשבת פה ולראות איך את לאט לאט הורסת את כל מה שבנית" הוא קצת צעק. שתקתי. "סלי.. אני.. אני יודע שאת עצבנית ואת חושבת שזה מה שירגיע אותך אבל לא, זה הכל בראש שלך ואת יודעת את זה.. שנינו יודעים שזה סתם חרא ואת לא רוצה לעבור את התהליך גמילה הזה שוב.. מי כמוך יודע שלהפסיק זה קשה, רוב האנשים לא מצליחים" הוא אמר בקול גברי וכיבה את הסיגריה במאפרה. "תודה שאיכפת לך ממני ככה.." מילמלתי והוא חייך אלי. "ברור שיהיה לי איכפת ממך טיפשה.. שחכת מה היית בשבילי?" הוא גיחך והסתכל עלי. "מה הייתי.." מילמלתי כאילו לעצמי אך כניראה שהוא שמע. "האהבה הכי גדולה שלי" מילמל וחיוך צדדי נראה על שפתיו. נרתעתי אחורה אבל בפנים שמחתי שהוא אמר את זה. "טוב אני הולך לקנות סיגריות.. להביא לך משהו?" שאל אחרי כמה דק של שקט. "ארטיק" מילמלתי והוא חייך והלך. אחרי חצי דקה שמעתי רטט מהטלפון שלי , שהיה על השולחן. לקחתי אותו. 'יפה, יפה. אני רואה שאתם מתיידדים' ראיתי תהודעה ממתן והרמתי את מבטי אליו. הוא נעץ בי מבט. 'זה לא אמור לעניין אותך' שלחתי לו והרגשתי איך אני מתעצבנת. 'זה לא מעניין אותי, מצדי תיהיו בי אפ אפ' הוא שלח וציחקקתי קצת. 'יופי, אז אל תתערב' שלחתי והחזרתי את הפלאפון לשולחן. 'אני רוצה שנדבר.. ושנחזור להיות ביחד' שלח וקפאתי.