הלילות שלו .

ריח של כאב התגלגל באוויר
זה כמעט השנה החמישית
במשך שנה ושנה
הוא היה הולך , מסתכל לירח ושתוק
לפעמים הוא הרגיש משב רוח באוויר
שגרם לו לחזור למציאות ולהבין
שהזמן חולף ואיתו השנים
ועל הפניו כבר רואים את השברים
לפעמים הוא היה חושב שהרוח משחקת
איתו משחקים , ושהיא באה לבשר לו
שהחיים ממשיכים , שאת השבר
מי יודע אולי אפשר להרכיב , ואם
יחזיק בתקווה , יחזיקו אותו החיים.
אבל מחשבה לשנייה , מחשבה שנעלמת
בלילה קר , מחשבה זמנית שלא נצורה .
הזיכרון עדין עובד , מנסה להחזיק בכל
דבר שיש כי עכשיו זה הדבר היחידי שנותר
המחשבות עובדות שעות , והלב והפעימות
בלילות מתחזקות . התמונות רצות , אותו לילה
אותו לילה חוזר , אותו לילה בא אבל לא הולך
אותו לילה ללילה של אבדה , לילה של כאב
ודרך ללא מוצא , לילה שבו הוא איבד אותה .