צל של קשר
זה אני, הולך איתך כאן תמיד, מאחור, צמוד כמו צל אך תמיד בלתי נראה, זה אני, קשור אלייך כמו סירה למזח, קשורים חיי בחייך, זה אני עומד כאן, רואה אותך ממשיכה הלאה, וליבי נקרע, ועם כל קריעה כזאת מתרופף עוד קצת החבל הקושר ביננו, אבל החבל הזה כאן כדי להישאר לעד, לא בשביל ללכת. הוא כאן לתמיד, בין אם תרצי ובין אם לא. את מנסה להתכחש אלי, אבל אני פה, את מעמידה פנים ששכחת, אבל בתוך תוכך את עוד זוכרת, זוכרת ומתגעגעת, מתגעגעת ללחישות, להבטחות, לחיבוקים שהיית נעלמת בתוכם, לנשיקות הקטנות על הפה, לרגעים של שתיקה, לזריחות, לתהומות שרק האהבה יכלה לגשר עליהם, והיא תמיד הצליחה. אז אני כאן, בין אם תרצי ובין אם לא, אני כאן. לתמיד. עדיין שלך, נקרע בין הרצון הפנימי לבוא אלייך לבין הכפייה להיות רחוק, אדיש, קר וזר. אבל אני כאן, אל תשכחי אותי! אני כאן.
תגובות (2)
אני מאוד אהבתי.
הסיפורים שלך מדברים המון על קשרים ואהבת אמת.
אנחנו כותבים על מה שיש לנו באותו רגע בראש, ככה לפחות אני.
אני מקנאה בך מאוד שאתה כותב על אהבה, כי אני כותבת על עישון ושתייה. והבלבול הנוראי שאני נתונה בו. נראה שהחיים שלך יותר טובים. ושיש לך אהבה חזקה. תשמור עליה
זה נכון.. אנחנו כותבים על מה שיש לנו בראש, ובלב, ובכל מקום שמציק לנו… רוב הסיפורים שלי דווקא עצובים. אבל זה לא בהכרח רע שאת כותבת על מה שעובר עלייך, גם אם זה דברים קשים, כי זה חלק מהתמודדות.. זה מסדר את המחשבה.. לי אישית זה עוזר.. החיים טובים, מנסיון. ????????