תן לי מפתח בשביל לפתוח את ליבך-פרק 7

טוב אז החלטתי לנסות לשכתב מפרק שבע ותודה רבה לאלוש ולאחד והיחידה שעזרו לי אוהבת♥
__
פתחתי את עיניי מביטה בתקרה ועל הצינורות שהיו מחוברים לידיי. "אוי אלוהים קלואי את בסדר." בר אמרה וחיבקה אותי
"אני לא יודעת" מילמלתי ושיפשפתי את ראשי.
"אל תעשי לי את זה יותר בחיים" היא אמרה בדאגה,ציחקקתי לאות הסכמה והסתכלתי על החדר הלבן והריק. "אז איך הגעתי לפה?" שאלתי בסקרנות
"באתי לדירה שלך וראיתי אותך שוכבת שם על הריצפה ומשם תנחשי לבד." היא אמרה ומשכה בכתפייה. "אני הולכת להביא לנו משהו טעים לנשנש" היא אמרה בחיוך והלכה מהמחלקה.
-קטע די מיני-
"איך את מרגישה מתוקה?" שמעתי קול של גבר ופקחתי את עיניי בציפייה שזה רואי אבל זה היה סתם רופא שבא. "בסדר." מילמלתי
"את צריכה לנוח בובה," הוא אמר בחיוך מגרה ואני בלעתי את רוקי בחששה "אל תדאגי אני לא מזיק." הוא אמר ונעל את דלת החדר הסתכלתי עליו בדאגה כשהוא התקרב אלי.
"אני עושה לך בדיקה שגרתית של רופא וחולה אל תדאגי מאמי" הוא אמר בחיוך והעלה את חולצתי.ממשש את בטני ועולה לשדיי. "אל תגע בי" מילמלתי בעצבים ונסיתי לדחוף את ידיו
"את רוצה שאני אכאיב לך יותר" הוא שאל בחיוך ערמומי
"אני רוצה שתעזוב אותי!" צעקתי,שמעתי דפיקה על הדלת והוא סתם את פי, "היא בבדיקה" הרופא צעק והמשיך למשש את גופי. הוא הגיע לתחתון ונגע במפשעה, "היא יבשה וזה לא טוב" הוא אמר והתחיל לדחוף את אצבעותיו לאיברי,זה לא היה כמו שהיה עם רואי,המגע של הרופא הכאיב לי וגרם לדמעות לזלוג מעיניי. "אל תדאגי בנתיים הכל טוב" הוא אמר והתכופף עם פיו לעבר איברי, מוצץ ומלקק אותה,התחלתי לבכות בגלל הכאב ובגלל הבושה ששלטה בי.
"אל תבכי.אהיה לך טוב" הוא אמר ונשכב מעלי
"רד ממני" צעקתי
"תסתמי כלבה" הוא אמר והרגשתי את אגרופו על פניי. "תמצצי לי חזק,מובן?" הוא אמר בעצבים,הנהנתי בכאב מתחילה למצוץ ומרגישה את הקיא עולה ויורד. הוא נשכב מעלי מתחיל לחדור לי בחוזקה וגורם לי תחושת כאב ואי נעימות. "זה היה טוב" הוא אמר בחיוך "תחכי לעוד כאלה פעמים." הוא אמר ויצא מהחדר,
-סיום קטע מיני-
קמתי מהמיטה במהירות ויצאתי מהמחלקה בכאב,גופי כאב והרגשתי נכה. "בר אני רוצה ללכת" צרחתי בכאב ונפלתי על הריצפה בוכה לברכיי,לא מתייחסת לפרצופים המופתעים שהסתכלו עלי במסדרון. "הי,מה קרה?" בר שאלה בדאגה והתיישבה לידי, "אני רוצה הביתה,בבקשה תקחי אותי מפה" צרחתי ומשכתי באפי
"אני אבקש רשות מהרופא שלך" היא אמרה בדאגה והתכוננה לכלום אבל תפסתי חזק בידה,
"אל תבקשי מאף אחד, פשוט קחי אותי מפה" אמרתי בהיסטריה
"את חולה,את לא מבינה שאסור לך?" היא אמרה בעצבים
"בבקשה.אני לא יכולה להיות פה יותר" אמרתי בבכי
"ואי אני אשנא אותי אחרי זה,תתלבשי ובואי." היא אמרה במהירות ועזרה לי לקום. יצאתי מהחדר והסתכלתי על בר שמבטה עוד היה מודאג, "יש לך מזל שיש פה מישהי שאני מכירה" היא מילמלה ואני רק חשבתי על מה שקרה עם הרופא,הוא אנס אותי בכוח. "תשארי איתי היום" ביקשתי ממנה בעצב, "תגידי מה עובר עלייך?שנאת כשנשארים לישון אצלך בדירה" היא אמרה בהלם. "פשוט תשארי" אמרתי והשתתקתי רומזת לה שאני לא רוצה לדבר. באנו לדירתי הקטנה והחנוקה,התמוטטתי על הספה נזכרת איך שכבתי פה בפעם הראשונה עם רואי וחיוך קטן של עצב עלה על פניי. "אלוהים, למה יש דם על הספה?" בר שאלה בחרדה
"המחזור שלי" שיקרתי לה וגירדתי בערופי
"איכ" היא מילמלה ופתחה את הדלת כשהייתה דפיקה…….