נצח בלעדייך פרק 2

"ליאור אמסלם" אמר מתעלם וממשיך להקריא את כל האשמות מאותו הדף הלבן.
לאחר שסיים, קמתי אחריו בצעדים כושלים האזיקים שוב חזרו לידיי.
"נתראה במשפט אדון ליאור" אמר החוקר בזלזול ודחיפה קטנה נתנה לגופי, התיישבתי על המיטה העשויה מקרש, האזיקים נפתחו מידיי הסורגים סגורים במנעול,מפה כבר אין לאן לברוח.

אסלה קטנה בצד החדר,מיטת יחיד שבכל רגע עומדת להישבר, שמיכה דקה שמספיקה לילד בן 3
בלי שום חלון,בלי שום אוויר נשימה,אני כלוא כאן,והלב שלי כלוא בתוך עצמו.
כשהייתי קטן אבא שלי תמיד היה אומר לי, "מי ששואף גבוה נושם אוויר פסגות". הנה אבא שאפתי גבוה, שאפתי להיות עורך דין,רופא,או אפילו פרופסור. שאפתי להיות כל דבר שיגרום לך פעם אחת להיות גאה בי,אבל כנראה שהאוויר פסגות נגמר דווקא לי,כי אני כל כך רחוק מלהיות פרופסור או רופא,אני גם לא קרוב להיות עורך דין,פרופסור אני לא יכול להיות בטענה שאני לא מספיק חכם,רופא אני לא יכול להיות בטענה שאני הורג יותר ממה שאני מחייה,ועורך דין? אסיר בכלא לא יכול להציל את עצמו.

"אי אתה" שמעתי קול שהעיר אותי מהשינה הלא נוחה שלי, דפיקות נשמעו על הסורגים. פתחתי את עייני באטיות,והתקדמתי לעבר הסורגים.
"כבר חשבתי שלא תבוא" מלמלתי משפשף את עייני, "הבטחתי שאני תמיד יהיה מאחוריך" אמר בחיוך קטנטן, "אני לא רוצה לצאת מפה" אמרתי, "השתגעת ליאור?!,אתה לא יכול להישאר כאן"
"כאן זה הדבר היחיד שלא מזכיר לי אותה", "גם הבית שלי לא מזכיר לך אותה, אל תהיה מטומטם,המקום שלך הוא לא כאן!" אמר בכעס,יכולתי לראות עד כמה הוא כועס כשעל מצחו הופיעו מספר קמטים, וגבותיו התחברו. "אז איפה המקום של רוצח? בחוץ?" שאלתי מצפה לתשובה לא הגיונית. "נדבר שתחשוב יותר בהיגיון."
חזרתי להישכב על המיטה הקרה,להתעטף בשמיכה הדקה,ולתת למחשבות לסגור אותי.

הימים בכלא עברו כל כך לאט טעיתי,טעיתי שחשבתי שהמקום הארור הזה והחשוך וקודר הזה לא יזכיר לי אותה, היא הייתה מלאך, היא הייתה כל טיפת שימחה בחיים שלי, כל טיפת אושר שהלכה לה.
היא הזכירה לי את התקופות שחשבתי כמה טוב יש בעולם,כמה זכיתי,מחיוך אחד שלה כמה אני באמת מאושר,היא גמרה לי להרגיש אושר רק מהנוכחות שלה איתי,לצידי.
"ליאור אמסלם, מספר אישי:315617890 אסיר מספר:3
הואשם ברצח של חמישה אנשים- דנה רובין,לורן אלימלך,יונתן בן חיים,אביתר בן אזולאי,אלמוג לוי.
השם האחרון מצלצל לך מוכר?, או בכלל השמות האלה?" שאל השופט.