שלושים- אחרי הסוף- פרק 1

פרק 1- פרחים שחורים
אחרי הפצצה לא נשאר כלום, אותו טיל מתכת שכילה חצי מאמריקה. לא ברור ממי הוא נורה, אולי מפני הלגיון? צבא העבדים שנודע בשל אכזריותו של המנהיג שלהם. "קיסר", ככה הוא כינה את עצמו, למרות שהוא איים כמה פעמים על התקפת העולם הוא לא העז לעשות זאת. כולם ידעו שהוא מבלף, אף אחד לא היה מרשה לכלכלה לקרוס בין ידיו החלקלקות. וכך זה היה, שלושים ימים הם אמרו. שליחים לבושים ג'אקטים רצו מעיר הרוסה לאחרת וצעקו "עוד שלושים ימים! עזרה תגיע לכל עיר ועיר ותציל אתכם מחיי הגניבה והפשע!" הנער חשב לעצמו, הולך בשממה שהשאירה הפצצה. מדבר ענקי, מלא בצמחים ירוקים וסגולים. השפעה של הקרינה, לטאות ענקיות ומוטציות אחרות שלטו באזור זה. עם נשיכה מסוכנת ורעלית, הנער לבש שריון עור מלוכלך עם חתיכות מתכת שהודבקו אליו בדבק. שכבת אבק דקה נחה על הכובע הלבן שלו, אבזם ברונזה על רצועת עור שחור בתור חגורה. אקדח ברזל ניצב בתוך כיסו. רובה ציידים חלוד נח על גבו ונקשר עם חתיכת נייר ברזל, הוא הסתכל על צג המחשב הנייד שהונח על ידו, מוצר של "waltinc" צג מחשב בשם "fi bot" הוא אפשר לראות לך את כמות הקרינה בך, הצורך לאכול, לשתות, כמות הכדורים, סיכוי לפגוע במטרה מרחוק. מכשיר שימושי, בעוד שהנער המשיך הוא ראה עשן מלפניו, הוא הידק את כובעו והלך מהר יותר. מעיף חלקים של אבק ואבן עם מגפיו הכבדות, השמש ירדה על הגיהינום המדברי, הוא הוציא מכיסו תמונה של חברתו לוסי. נזכר בימים אתה, לפני המלחמה. לפני שהכל נגמר, היא הייתה בעלת שיער אדום כלהבה. עיניים ירוקות, והכל כבר נשכח. הוא ראה פרחים שחורים תכולים ליד קקטוס קוצני ואכזרי, הסוג שהיא אהבה. פרחים קלילים וקטנים, הוא ליקט כמה ושם אותם בכיסו. הוא שמע קול בליעה, הניח את ידו על אקדחו ואז נדחף הצידה. חיה גדולה וחלקלקה השפריצה רוק חומצי לכל עבר, "קשרד" ניצב מולו, שמו מתוך אין ספור הקשקשים שכיסו את גופו. האקדח החליק מידו של הנער אל החול הצורב, הקשרד עלה על גופו של הנער וצבט את ידו, הדם כיסה את שכבת הצהוב באדום, הנער צעק בכאב והתאמץ להזיז את שריריו אחורה, הוא בעט בקשרד וקול חרקי מזוויע נשמע, קול של רדיו מקולקל. ככה הקולות של הקשרדים נשמעו, יותר מהכל הנער פחד מחרקים, גדולים בעליי כנפיים. הנער היה מסוגל להישאר חמישה ימים במערת נשכנים אבל מול קשרד אחד שלא גדל עד מלואו נמלא ליבו בפחד. הקשרד פתח את מיליוני הצבתות הקטנות ששמשו כפיו, יורק חומצה צהבהבה על שריונו של הנער. היא השמיעה קול ניצחון, כזה של הטורף עולה בכוחו על הנטרף. הנער מעד אחורה בכשל כשהקשרד מתקרב בצעדים איטיים בעיקר כדי ללגלג על הנער, הנער הצליח לזחול אחורה בזמן. מחפש בין החול הקר את המתכת של כלי הציד הנאמן שלו, הוא מצא צורה שנראתה כמו ידית ושלף החוצה את האקדח כשחול מתפזר סביב מההוצאה האגרסיבית הזאתי. הנער טען את האקדח בלחיצה נוקשה על מתג הברזל ולחץ על ההדק. הכדור נע באוויר במהירות אדירה ונכנס בזעם לוהט ל מוחו של הקשרד, ישר בין העיניים. הקשרד התעוות והשמיע קולות גסיסה, תורו של הנער היה לצחוק בניצחון. הקשרד דימם וצבע את החול הצהוב בשכבת ירוק מבחיל, הנער נשכב אחורה. מכסה את ידו הפצועה, הוא שמע צעדים מאחוריו. וחפץ קר ומחודד נגע ברכתו, קול נשי שהתריע פחד מסוים.
"תוציא הכל, נשקים, תחמושת. ותעביר את זה לי לפני שאני מפוצצת לך את המוח"