סיפור אהבה בהוואי-פרק 15

קייל ואני הבטנו זה בזו מספר דקות,כשלבסוף נרדמנו,מחובקים.
כשבבוקר,התעוררנו זו בזרועות זה.
"לא בא לי לקום.."אמרתי מחייכת לעצמי.
"גם לי לא."ענה קייל,אוחז בי כשגופו נצמד לגופי,כשבכל נגיעה צמרמורת.
בכל פעם שהוא נגע בי,הדופק שלי האיץ.כשמאוחר יותר,הבטתי בו מתלבש,בעודי שוכבת במיטה.
"לאן אתה הולך?"שאלתי אותו.
"עיניין מישפטי."הוא אמר,"אבל אל תדאגי חומד,אני אחזור במהרה."
כשמאוחר יותר ירדתי אל הלובי,מישהו עקב אחריי.
עמדתי המעלית כשלפתע כריס נכנס.לא דיברנו במשך כל אותן שניות במעלית.
"מה אתה רוצה ממני?!"קראתי,כשהוא נעמד לידי לאחר שירדנו.ניסיתי לברוח מפניו,בהליכה מהירה,כשהוא מצמיד אותי לקיר
"תלשת לי את הלב ועכשיו את דורכת עליו בנעלי העקב שלך.."הוא אמר בפניי.
"לב? אין לך בכלל דבר כזה!"קראתי..
"את מכאיבה לי.."הוא אמר במבט מעט כעוס.
"למה אתה עוקב אחריי??"שאלתי בבהלה.
"אני אוהב אותך!"הוא אמר,מנסה בכח לנשק אותי.
"ככה לא מתנהגים למישהו שאוהבים! אתה כנראה לא יודע מה זו אהבה."אמרתי בפניו.."אתה אחוז אובססיה.אתה לא מאוהב בי."
כשהוא מכאיב לי ואני מנסה בכל כוחי להדוף אותו.הוא ניסה לאנוס אותי,כשאני מתפרעת ומתנגדת לו בכוח.
"אם תפגע בה יהיה לך עסק רציני איתי!"נשמע קולו של קייל,המלאך המושיע שלי.
"כן??"קרא כריס בזילזול,מנופף אגרוף מולו.."מה תעשה לי?"
"תזהר ממני,אוקי?"אמר קייל,שומר על איפוק.גורם לו להתרחק ממני.
"אני מכיר אותך..אתה העורך דין של אישתי."אמר כריס.
"אני אטפל בך ביד ברזל."הזהיר אותו קייל.
"לאחר ששכבת עם אישתי,עברת גם לבחורה שאני אוהב?"קרא כריס.
"דבר ראשון,לא שכבתי עם אשתך."אמר קייל,"אני מקצועי ויסודי עד הסוף.ודבר שני,מאיה אינה רכוש.היא אדם חופשי,וליבי נתון לה.ואתה,מצד שני,סתם חויה טראומטית שהיא רוצה לשכוח."
"אני לא אוותר לך,עלייה."אמר כריס.
"הוא הכאיב לך?"שאל אותי,קייל נוגע בי בעדינות,נועץ בכריס מבט מאיים.
"אני בסדר.."עניתי.
"שלא תעז להתקרב אלייה!! "קרא לעברו של כריס.הוא היה אדם אובססיבי ואלים.
כשמספר רגעים התחבקנו,חזק חזק.
ולאחר מיכן,חלקנו נשיקה לוהטת.
כשלאחר מיכן,שוב התחבקנו.
"אם הוא יפגע בך,אני אהרוג אותו."איים קייל.
"קייל,"אמרתי זה בסדר..אני בסדר."אמרתי,כשאני דיי נרגשת מהמחשבה על כך שהוא דואג לי.זה נגע לליבי מאוד.ידעתי,כבר מאותו רגע,שהוא יפצע את עצמו למעני.המבט הפגיע בעיניים שלו,שבה אותי.יכולתי ממש לראות את הלב שלו,דרך עיניו.
שתקתי,בעוד הוא מביט בי,מעביר את אצבעו על שפתיי.כשאני יודעת שנגענו זה בזו לא רק מבחינה פיזית,אלא,גם מבחינה ריגשית.
מאוחר יותר בערב,שתינו כוס יין אדום בחדר של קייל.
ישבנו במרפסת.
"אייך אדם נשוי עם ילדים מתנהג ככה? זה לא נקלט לי.."אמר קייל.
"מה אתה חושב על נישואין?"שאלתי בהתעניינות.
"זה ערך מקודש באהבה נאמנות טוטאלית .אני אדם מוסרי."ענה קייל,לוגם מהיין,"כמו שאהבה,זה לתת את כל הלב.מאיה,כשאני אוהב,אני הולך עד הסוף.אני טיפוס רוחני."
"אני חושבת שהקשר בנינו מתחזק."אמרתי כשהוא שולח כף יד לפניי.
קייל שתק,מביט בי.
הוא ידע שאני עדיין פגועה ומעט מבוהלת ממה שעבר עליי בלובי.הוא לקח אותי בזרועותיו וחיבק אותי.חזק חזק.הרגשתי מוגנת בזרועותיו.
"כואב לי הלב,מאיה."הוא נאנח.."בגלל מה שהחלאה הזה עשה לך."
"אני אהיה בסדר,"חייכתי.
"הגשתי נגדו תלונה במשטרה."הוא סיפר לי,כשתחושת האהדה והערכה שלי אליו גדלה מרגע לרגע.ככול שאני מכירה אותו יותר,אני מבינה איזה אדם הוא.
אין דברים כאלה.הוא פשוט בנאדם טוב,עם נפש רגישה.
"מה עשית?"התפלאתי.
"מאיה,הבנאדם הזה מסוכן."אמר בפני קייל.
"זה עורך הדין מדבר מתוכך."חייכתי.
"לא,"אמר,שולח אצבעו לסנטרי,"זה הלב שלי שמדבר מתוכי."