פעם אחת יותר מדיי- 2

אני הולכת אל המיטה הפנויה היחידה שהמיטות לצידה גם פנויות, כדי שהבנות לא ישנו קרוב אליי. נער עם שיער חום קצת ארוך יחסית לבנים ועיניים ירוקות נכנס ואומר: "היי דסטי" והולך ומחבק את דסטני, הנערה עלת המשקפיים והשיער הקצר, ואחריו נכנס נער גבוה ממנו, בעל שיער שחור ועיניים תכולות בהירות.
"היי בר-בר" עונה לנער הראשון לאחר שמסתכלת על השני.
"היי, את חדשה?" שואל אותי פתאום בר-בר הזה.
"כן, אני קיילה" אני אומרת ולא מושיטה אליו יד בחזרה כדי ללחוץ אותה.
"אני אוליבר, ומאחוריי זה אדם" אומר.
ליז, הנערה שהתאפרה, קמה ומחבקת את אוליבר ואחר כך את אדם ונשארת לעמוד לידו, אדם פשוט מביט בי במבט מוזר ונשאר לעמוד בכניסה.
שני נערים נוספים נכנסים לחדר, האחד דוחף את ליז ונעמד ליד אדם, והשני מתקדם לכיוון התאומות.
"היי לוק!" אומר אוליבר, והנער השני שבכניסה שליד אדם מסתכל עליו.
"עוד אחת חדשה, קוראים לה קיילה" אומר אוליבר והשני, שניגש אל התאומות אומר: "היא בסדר…"
"תודה שאתה מדבר בשמי" אני אומרת לאוליבר ומצביעה על הנער השני, שעומד ליד התאומות ואומרת: "ואתה, תיזהר ותסתום את הפה".
"תוקפנית מדיי" אומר הנער הזה, מתקדם אליי ואומר: "שמי הוא מאק, אבל תכני אותי….
מאק" אומר ומחייך חיוך מוזר, כאילו הוא ציפה שנצחק מהבדיחה הזאת.
"נחמד לדעת" אני אומרת, מחייכת חיוך מזוייף ושואלת: "איפה אפשר להיות כשרוצים להתרחק מכולם?"
"אני יראה לך, זה חדר ההנג-אאוט שלנו" אומר הנער שעמד בכניסה מההתחלה, אדם, ומסמן לי לבוא אחריו.
אני נכנסת לחדר, ספות, טלוויזיה קטנה, מיני-סנוקר קטן ועוד כמה אביזרים.
"לא משהו, אבל וואט-אבר" אני אומרת ומתיישבת.
"תודה?" הוא שואל.
"אני לא מהטיפוסים שאומרים תודה" אני אומרת ומדליקה את הטלוויזיה.
"וואט-אבר" הוא מחקה אותי כמו שאמרתי וממהר להסתלק.

מאוחר יותר מודיעים לי על כיבוי האורות, אז אני הולכת לחדר, רק אוליבר ודסטני שם, אני לא אוהבת להיכנס באמצע, אז אני מסתכלת.
אוליבר מנסה לנשק את דסטני, אך היא דוחה אותו.
"דיי אני מנסה לקרוא!" אומרת.
"אין לך זמן לחבר שלך? כבר שנתיים את מייבשת אותו" אומר אוליבר.
"דיי אוליבר. לך לישון" אומרת, ופתאום אני מרגישה יד על כתפי ומסתובבת.
"גם אנחנו מהמצוטטים" אומרים לוק ואדם.