"אם רק תתני לי להישאר"-הודעה.+פרק שלוש עשרה

היי, נעלמתי לגמרי ואני ממש מצטערת.
אני מתה לכתוב לכן פרק, אני מתה שיצא לי משהו טוב עד כמה שאני יכולה, אני מרגישה תקועה ברמות!! יש לי את ההתחלה (שגם היא זוועה, כתבתי את זה בכוח) אבל אני כאילו לא מצליחה לכתוב עוד, אין לי מושג איך להסביר ואני ממש מצטערת.
אני יראה לכן מה כתבתי ואולי זה יהיה טעימה מהפרק הבא או תקציר לפרק הבא, אני מקווה שאני יצליח לכתוב בקרוב!!!!
אוהבת מלאא ומתה לכתוב אבל לא מצליחה
·אביב·
"רגע אז אתם ביחד עכשיו?" אליאור שאל שוב פעם.
"דקה תן לי לבדוק את זה" אמרתי ונישקתי את ליני, "אתה רואה היא לא מתנגדת, אנחנו חברים" אמרתי בחיוך ענק וחיבקתי את לינוי מצד.
"אהוביי"
"אהובתיי" אני ולינוי אמרנו ביחד וצחקנו.
"יאא אתם כאלה חמודים" אלינור אמרה וחיבקה אותנו, "רק אני נדפקתי עם חולה במחלת הנשיקה" אמרה והוציאה לשון לאליאור.
"אין בעיה לכי תמצאי לך חבר אחר" אליאור אמר לאלי והוריד אותה ממנו.
"הגיע הזמן, אני מתה להתחיל עם החתיך הזה שם," אלי אמרה והצביעה על מישהו "תאחלו לי בהצלחה"
"בואי לפה!" אליאור משך אותה אליו "אני החתיך היחיד בחייך, שמעת?"
אלינור צחקה והיננה כמו ילדה טובה.
"יופי, עכשיו תביאי נשיקה" אליאור אמר ואלינור נישקה אותו.
"כמה שאתם דביקים, באלי למות" לינוי אמרה להם בגועל.
"אביב קח את חברה שלך מפה, בשביל מה אני מסכים שתיהיו חברים?!" אליאור אמר וכולנו צחקנו.
"מה?" שאל בילדותיות, "אני רוצה להיות עם אישתי" אמר וחיבק את אלי מצד.
"אוו אהוביי" אלי אמרה ונישקה אותו.
"זה הסימן שלנו להיתחפף מפה" ליני אמרה ומשכה אותי למקום אחר.

·לינוי·
"ליני?" אביב שאל כשליטף את שיערי
"אממ?" שאלתי אותו תוך כדי שעצמתי עיניים.
לא רציתי לעצור את הרגע הזה לעולם, אני ואביב מול הים הרגוע לבד זה היה נראה רגע מהסרטים הקיטשיים האלה שאף אחד לא סובל אותם? עד שאתה מרגיש מהי אהבה אמיתיית, ואני מרגישה זאת עכשיו עם אביב, הפרפרים האלה בבטן, האהבה העצומה הזאת שאני מרגישה כשאני רואה אותו, החיוך הכובש..
"אני אוהב אותך"אביב אמר לי, הסתכלתי אליו ושוב התמכרתי לעיניו המהפנטות ועוטפות בחום.
התקרבתי אליו, היינו ממש קרובים
"אני גם אוהבת אותך" אמרתי ונישקתי אותו.
אני פשוט אוהבת אותו, אי אפשר להסביר את זה!!