הגשמה פרק 5

פרק חמישי:
קמתי בהרגשה טובה, נזכרתי מאתמול נהנתי מאוד. ביקשתי מאימי שתרשום אותי לחוג ריקוד שוב להפתעתי זאת הייתה בת דודה של המורה הקודמת שהייתי קטנה זה מוזר אבל זה הרגיש מוזר.. היו שם בנות בגילי ואפילו קצת גדולות יותר היו שם בערך עשרים בנות כולל אני. היום זה היה השיעור הראשון שלי שם לאחר כמה שנים טובות לפני שהפסקתי..
כשסיימנו את השיעור הלכתי לקחת את התיק וללכת ברגל, בדרך ראיתי מישהו שלא ממש רציתי לראות..ראיתי את אבא כעסתי עליו במיוחד כי אני לא מדברת איתו כמה חודשים מאז שהגעתי לכאן אני לא שמרתי קשר איתו וכנראה הוא החליט להגיע.
נסיתי שלא יראה אותי אבל הוא ראה אותי..
אמר ' היי אוליביה, היי מותק ' עניתי ' היי'.
לא רציתי לדבר איתו אך הוא המשיך לדבר איתי.. הוא אמר שאישתו וילדיו כאן בדיוק נכנסו לחנות בגדים ואמר שיש לו ילדים בגיל, 12 ו- 9 ..הבנתי שהוא המשיך כבר בלי שום מילה לא סיפר לנו כלום, לא תקשר איתי עם אימא, רציתי לדבר איתו אבל לא יכולתי כי כעסתי עליו.
בחודשיים האלו התכוונתי שנים, שנים שלא דיברתי איתו עד שהחליט לבוא לכאן ביום שקמתי מאושרת הוא בא והרס את זה …
הלכתי משם בחזרה ביתה ..לפתע הרגשתי שנפלתי על האדמה בסך הכל נפלתי מאבן בגודל בינוני בדרך כלל אני זהירה הרגשתי שמישהו מושיט לי יד נעזרתי כדי לקום ולבסוף אמרתי ' תודה ' ראיתי נער עם שיער חום ועל ראשו יש כובע, הוא לבש גופיה ומכנס בנוסף נעל נעלי ספורט ובאוזניו היו אוזניות פשוטות בצבע אדום.. חשבתי לרגע שזה אוסטין מאהון אבל כנראה דמיינתי לרגע, אמרתי שוב ' תודה' והמשכתי ללכת הוא עדיין החזיק לי את היד ואמר ' אין בעיה, ולילה טוב ' חייך חיוך שראו שהוא שומר על השיניים בצבע לבן וישרות..
עניתי ' לילה טוב ' חייכתי חיוך קטן והלכתי הביתה וחשבתי אולי אני יפגש אותו שוב, יום אחד!