מסע – פרק שני
–
אז לפני הכל תודה ענקית על התגובה העצומה של תולעת סיפורים…;) שממש ממש עזרה. אני אנסה לזכור כל מה שאמרת
(Laugh Laugh) בשביל לשפר☺
–
"מעניין מה העניין," לחשה אלכסנדרה אל אוזנו של כריסטיאן. הוא הנהן בלי להתיק את עיניו מקייל, שישבה בנינוחות בכיסא שלה בצד הנגדי של השולחן. שערה החום והמתולתל נראה בגוונים עשירים כשנח על כתפיה ועיניה הכחולות והמלוכסנות מעט ננעצו בשיעמום בנקודה לא ברורה. עגילים כסופים וארוכים נתלו מאוזניה המחודדות מעט והוסיפו לכל הדמות שלה מראה אצילי ואיכות של ציור שמן משובח. עיניו התרככו ושריריו נרפו כשהמשיך לבהות בכל פרט מושלם בפניה היפהפיות. קייל הייתה גדולה ממנו בשנה, אך סוגיית הגיל הייתה שולית מדי בשביל שתעיב על האהבה העצומה והבלתי פוסקת שלו אליה.
עלה על דעתו ששפתיה של אלכסנדרה נותרו קצת יותר זמן מהדרוש על אוזנו לפני שהתרחקה. הוא ביטל את המחשבה הזו בהינף יד מחשבתי; כל מה שהיה ביניהם מאז ומעולם היה ידידות אמת.
גברת קרולינה נכנסה לחדר, משליטה הס באמצעות נוכחותה בלבד. שיערה האפור והגלי נח במלכותיות על כתפיה היציבות, ופניה הנאים והקרים הביטו סביב, עיניה הכהות סוקרות את התלמידים עד לפרטים הקטנים ביותר. שמלתה השחורה עטפה את גופה בהדרת כבוד.
"אתם יודעים שכל האימונים שעברתם היו בשביל משימה." פתחה בקול צלול. כריסטיאן רכן קדימה בעניין. מעולם לא דיברו איתם על המשימה בעבר. הוא ראה מזווית עינו גם את האחרים רוכנים קדימה, אם כי אצל גבריאל התווסף לזה פרצוף חמוץ. ילד מעצבן. הוא התעכב שנייה יותר לבחון את קייל רוכנת קדימה, פניה היפהפיות נדלקות בעניין ומעט ממחשוף שמלתה מציץ. שום דבר שערורייתי, אבל זה בהחלט הספיק בשביל לגרום לראשו להסתחרר. הוא החזיר את קשבו אל גברת קרולינה כשפתחה את פיה שוב.
"לאחר שיקולים רבים והתייעצויות בינינו… החלטנו שאתם כשירים לצאת למשימה." התנשפויות הפתעה ולהט נשמעו מפי כולם.
"אתם תצאו מחר עם עלות השחר. את שארית היום תקדישו לאריזה. כשתסיימו לארוז, ורק דברים חיוניים באמת, תיגשו אלינו באולם הגדול. שם ניתן לכם ציוד מיוחד למשימה ונדריך אתכם לאיפה ללכת ומה לעשות שם. תלכו לישון מוקדם ותתעוררו מוקדם. כשתסיימו את הכנית הבוקר שלכם תרדו אלינו עם התיקים ונסיים לתדרך אתכם. צאו."
כולם קמו מיד וגל התלחששויות עבר בכולם בזמן שהתקדמו אל אגף המגורים של הקוסמים הצעירים, לארוז.
————————————-
"סיימת? שאלה טרה את קת'רין. קת'רין הנהנה, וטרה התפעלה משיערה הצהבהב ומהפס השחור שבצדו. עיניה של קת'רין הבזיקו בשלל צבעיהן — אדום, כתום, צהוב, ירוק, תכלת, כחול, סגול— לאור הלפידים שעל פניהם חלפו השתיים בדרכן אל האולם הגדול.
טרה העבירה קווצה של שיער שחור שהפריעה לעיניה הירוקות הכהות אל מאחורי אוזנה.
"מעניין מה תהיה המשימה," אמרה בלהט. עיניה המיוחדות של קת'רין אורו והיא חייכה חיוך שהעצים את יופייה. "כן, אני לא יכולה לחכות עד שסוף סוף יאמרו לנו מה היא. זה משהו שהתכוננו אליו כל חיינו." טרה הנהנה בהסכמה וחשה חיוך מתפשט על פניה. לזה היא חיכתה במשך שבע עשרה שנים תמימות.
גבריאל הצטרף אליהן בדממה זועפת, נושא תיק בד על אחת מכתפיו.
סומק עלה בלחייה של טרה כשבחנה את פניו הנאות, את שיערו הבלונדיני-כהה הפרוע מעט, את גופו השרירי ואת עיניו האפורות-ירוקות. שפתיו נראו רכות ובנויות היטב. היא השפילה את מבטה במהירות וצחקוק חנוק נפלט מגרונה. הם הגיעו לאולם הגדול וניגשו אל ששת הקוסמים הזקנים;
קרולינה מייס, מרשימה וקרה עם שיערה האפור כהה ועיניה הסגולות, מירנדה ווקהולם, חמודה ועליזה כתמיד עם צחנת הפרחים שנודפת מהמקל שלה וארנולד העגמומי מרחף לצדה, אדוארד סנייק, עם שיערו האפור עד לכתפיו ועיניו הכחולות והכהות, אלברטו בבניה, עם זקנו ושפמו ועיניו הדואגות והאוהבות, דיוויד אנדרסון, פניו הזקנים מנומשים וצוחקים ושיערו האפרפר מתולתל, ולאונרד זלקוס, אפו שבור, עיניו שחורות, משקפיו שחורות והן גלימתו שחורה, מכסה גוף גרום וגבוה.
התרגשות ולחץ התפשטו בתוך טרה כשראתה שבידי כל אחד מהם שקית גדולה.
זהו זה.
תגובות (11)
אוליי לא תעשי את זה מכמה נקודות מבט? זה מעצבן, כי קשה לבחור דמות אהובה:( תמשיכי^-^
אני ממש התרגשתי לקרוא את ההקדשה.. תודה רבה! ^^
אוקיי, השיפור שלך בכתיבה ב… כמה? שעתיים האחרונות? הוא מדהים! לא הרהב עוברים כזה שינוי גדול בכל כך מעט זמן וכל הכבוד לך!
ביקורת קטנטנה (אין בקושי אבל עדיין חשוב לי להעיר) תיאור חייב להוביל למשהו. תיאורים בלי שום פואנטה יהפכו לך למשעממים וריקניים, ודיי ייהרס הרעיון בהם. תמיד כשאת כותבת תיאורים תכתבי שהם יובילו למשהו.
בתור דוגמא: בחלק האחרון כשתיארת את כל ששת הקוסמים היה חסר משהו, למשל:
… (אני לא אעתיק הכל עכשיו. אין לי כוח) מכסה גוף גרוף וגבוה. מבטיהם של האנשים שאימנו אותה לרגע הזה בחנו ברפרוף מלא ביטחון את הנערים אתה נכנסה לחדר. בכל מבט חטוף שננעץ בטרה המציאות החלה לחלחל לתוכה.
טרה נשמה עמוק והביטה הישר אל תוך עיניה המהפנטות של חברתה, קת'רין. היא לא ידעה אם להיות לחוצה, או אולי לשמוח. בשביל זה היא התאמנה כל חייה! אבל מה אם טרה לא מוכנה? מה אם כל העבודה הקשה וכל השנים ירדו כך לטימיון? מה אם היא תאכזב את ששת האנשים שהיו הכל בשבילה?
קת'רין הביטה חזרה בטרה, והשתיים הביטו זו בזו לכמה שניות, כמעט מנהלות שיחה ביניהן. קת'רין שלחה אל חברתה חיוך אמפתי. טרה לא הייתה בטוחה אם היא מנסה רק להרגיע אותה, או שהיא מפחדת יותר ממנה.
"מוכנה?" חיוכה של קת'רין גדל וטרה בלעה את רוקה והשפילה את פניה. היא ליטפה בעדינות את קעקוע האש שלה בזמן שנשכה את שפתה והשתדלה שלא להביט בקת'רין. הייתה זו פעם ראשונה מזה שנים שהיא חששה, והיא התביישה מכך מאוד.
יד קרירה הונחה פתאום על כתפה השמאלית של טרה. המגע הפתאומי גרם לקוסמת הצעירה להשתנק קלות בהפתעה ולהפנות את פניה לכיוון הקרירות המפתיעה, את פניו הצוחקים של גבריאל הפתיעו אותה אפילו יותר. הלב של טרה דפק ופניה הסמיקו מעט, אך לא היה נראה שהוא שם לב לכך.
"אל תדאגו. אנחנו נעמוד בכל מה שהפסיכים יפילו עלינו." הוא חייך אל שתי הבנות בביישנות קלה ונשך את שפתו. עיניו האפורות-ירקרקות הזכירו לטרה מערבולת אפלולית. היא ראתה שהוא לא שמח. להפך, הוא נראה כאילו רגליו הנעוצות באדמה היו הדבר היחיד שמנע ממנו להסתלק משם בזה הרגע. הוא בלע רוק וניסה לחייך, דבר שלא שכנעה לרגע את טרה. "אם שרדנו את הבדיחות העלובות של דיוויד יותר מעשור, שום דבר לא ינצח אותנו."
טרה וקת'רין צחקקו מעט בזמן שגבריאל הנהן במבוכה קלה ועזב את הבנות. טרה הביטה בחברה הטובה לכמה רגעים ואז הנהנה. היא נשמה עמוק בזמן ששתי הבנות החלו להתקדם אט אט לעבר ששת הקוסמים שבידי כל אחד מהם שקית עור גדולה.
זהו זה.
זה סתם משהו שכתבתי מהר (למרות שכן זה דיי ארוך..) לא עברתי על זה כל כך אבל זאת דוגמה קלה.
תמשיכי!!
הרבה*
*אך* פניו הצוחקים של גבריאל
את כותבת ממש יפה. ממש.
תודה אני אקח לתשומת לבי מה שאמרת.
נ.ב: אני אומרת בחיי הרבה דברים חסרי פואנטה, כמו "אתה יכול להיות כוכב ים, לפי ההגדרה המילונית." (מקרה אמיתי), אז זה כנראה מחלחל לכתיבה שלי.
אקח לתשומת לבי☺
מדהים. את כותבת כול כל יפה. אהבתי לראות איך את מציגה את הדמות שלי. תמשיכי דחוף.
מסכימה עם התגובות, הכתיבה שלך ממש יפה:)
אני אוהבת שזה עם הרבה נקודות מבט (בסיפור הזה), כי זה נותן אפשרות לראות את כל התמונה ואת כל הדמויות כל הזמן….
פרק קצר ):
כעיקרון, הפרק עצמו טוב והרעיון מעולה, אבל למה כל כך הרבה נקודות מבט בפרק אחד? זה גורם לי קצת להתבלבל (למרות שאני מבינה איזו נקודת מבט היא של מי. אולי אני סתם קשת קליטה.)
עוד לא מצאתי דמות אהובה, מבאס. אולי עוד מעט, זה בכל זאת פרק שני. (אני בדרך כלל מוצאת אותן מוקדם ואז הן מלוות אותי כל הסיפור. מנהג קבוע שלי.)
אני מחכה לעוד פרק!
קטניס אוורדין, סוף.
אז רק היום התחלת לקרוא ואני רוצה לך שזה סיפור מהממם!
תמשיכי היום!
אישית הדמות האהובה עליי היא גבריאל :) תמשיכי!!!!
מתי את ממשיכה?? :)
מקווה שהיום, פשוט סבתא שלי נפטרה לפני יומיים, אז אני צריכה לגייס מצב רוח כתיבתי…
מושלםםםם אני הבנתי הכול אני חושב שאת חייבת להתקדם מהרר רק פרק שישי (הורדת אתמול) תמשיכי את הפרקים מהררר