מכשול הקיפוד-פרק 3

"אני לא יודע כריסטינה!" הנחתי את ידי על מצחי והעברתי את אחת מהן בעצבנות על שערי.
היא התקרבה אלי ושדייה היו חשופים לפני בזמן שזחלה על המיטה שלי לעברי בעצבים.
"מה קרה? הכל היה כל כך טוב… לא אמרת לי אתמול שאתה רוצה את זה כל כך?" היא נשמעה כמתחננת.
הייתי בבוקסר שלי ואגלי הזיעה קישטו את מצחי, הרגשתי כל כך מבולבל, אני לא יכול לגעת בכריסטינה.
לא משנה שצלצלה בדלתי לפני כשעתיים בערך עם תיק ורוד ומנצנץ עם שמן הגוף החדש שדברה עליו ומשכה אותי לעבר המדרגות לקומה השנייה שם שהה חדרי, אבל אני התחמקתי והצעתי שנראה איזה סרט, היא נראתה המומה כמובן אבל הסכימה. אחרי כשעתיים אמרה שהיא מוכנה עכשיו ועלינו לחדר וכמובן שהפשטתי אותה בסדרת נשיקות אבל פתאום זה נראה לי לא בסדר… כאילו אני נוגע במשהו זר… חומר רע… משהו מגעיל.
הבטתי עליה מקצה המיטה, שם היא ישבה ברגליים משולבות, עירומה, מביטה בי ונושכת את השפה הסקסית שלה, "אולי בכל זאת?" רפרפה בריסיה.
פתאום כל התחנונים האלה לסקס, התשוקה הזולה של כריסטינה הגעילה אותי, הבטתי בה ובשדייה המלאים, הקימורים שכל כך משכו אותי אליה… מה לעזאזל קורה לי?
שחקתי עם העגיל שהיה תקוע בשפתי התחתונה ונאנחתי, "את צריכה ללכת".
היא נראתה המומה, "אני…מה?"
"את צריכה ללכת" חזרתי על עצמי, לא מאמין שהוצאתי את המשפט הזה מפי.
היא נשמה נשימה עמוקה ולבשה את החזייה שלה, "תעזור לי לסגור אותה?"
התקרבתי אליה ונגעתי בעורה החם והמענג בזמן שקצות אצבעותיי רפרפו על סוגר החזייה, היא הסתובבה אלי ונישקה את חזהי, מחליקה את כף ידה היישר מטה.
זה היה כל כך נעים, כל כך טוב, אבל זה פשוט נראה לי לא נכון.
התרחקתי ממנה קצת, למרות שהיה לי דחף להתקרב אליה ולהציף אותה בנשיקות על המקומות האינטימיים שלה.
"כריסטינה" הרמתי את גבותיי, "זה נגמר" חייכתי, אני לא יודע למה אבל תמיד אהבתי לומר את זה לבנות שהייתי איתן, לצפות את התגובה שלהן.
הדמעות נקוו בעיניה והיא הביטה בי בפליאה, היא אספה את בגדייה ואפילו לא טרחה לסגור את החזייה הפעם, היא לבשה את השמלה הצמודה שבאה איתה ונעלה בקושי את נעלי הפלטפורמה הזהובות, היא יצאה מהחדר בשתיקה והביטה בי לפני שסגרה את דלת העץ.
נשמתי נשימה עמוקה ולחצתי את כפות ידי על עיני העצומות, כאב ראש תפס אותי לא מוכן.
"מה קורה לי?" לחשתי, פתחתי את המגירה של השידה ליד מיטתי ושלפתי חבילת סיגריות ומצית סגולה עם ציור של שתי בחורות עירומות.
הדלקתי אותה וניגשתי לחלון, נשפתי את העשן והבטתי על כריסטינה עוזבת את הרחוב, המעיל שהשאירה על הספה בסלון היה על ידיה והיא פסעה במהירות ובצליעה מוזרה, אני מניח שגם אם אני הייתי נועל נעליים כאלה הייתי צולע.
הטלפון צלצל, ניגשתי למכנסיים שהיו זרוקות על הרצפה והוצאתי את הנייד, הצלצול אמנם נפסק לפני שהגעתי אליהם אבל בכל זאת הסתקרנתי.
זה היה סלבה, הוא השאיר הודעה: 'סליחה אחי, שכחתי שאתה בערב תענוגות עם כריס, תתקשר אם תסיים בקרוב'.
התקשרתי אליו חזרה, "אחי?" שאל עם מבטא רוסי כבד.
"מה רצית?" שאלתי אותו.
"אני והחברה הולכים לפארק, לעשן קצת… לשתות… אתה מוזמן אתה יודע…" שמעתי נימה מוזרה בקולו.
"הספסל הרגיל?" שאלתי.
"כן" ענה.
"אני שם עוד כמה דקות, מי מביא בירה?" שאלתי.
"אני על זה, אבל מייק הורס עם ג'ק דניאלס, אין לי מצב רוח לוויסקי" שמעתי את האכזבה בקולו.
"למה שלא תביא וודקה?" שאלתי.
"נגמר ואני קצר במזומנים" נאנח.
גיחכתי, "אל תדאג, זה עליי".
"באמת אחי? וואו אתה מציל את הערב" שמעתי את שמחה בקולו.
צחקתי, "ביי אחי".
הוא ניתק. זרקתי עלי ג'ינס וחולצה לבנה עם כיתוב מוזר, יצאתי ועברתי דרך החנות לקנות את הוודקה.
התקרבתי לפארק וראיתי אותם יושבים שם, עם הנרגילה הורודה והזוהרת באמצע והמשקאות, צוחקים ולא מודעים לעצמם. אוי כמה שאני מקנא בהם.
"מה קורה?" התקרבתי בחיוך והגשתי את הוודקה לסלבה.
הוא שיהק והביט בי, "הנה הנסיך הגיע"
"מה קרה להוד מלכותו? גברת כריסטינה לא מספיק טובה?" שאל מארק וכולם צחקו אחריו.
"אתם שיכורים מתים" צחקתי.
"הזמנו מישהי מיוחדת, אתה יודע?" מארק צחק.
"הילדה החדשה הזאת, היא באה עם מייק, תקשיב הוא שיכר אותה, אין לי מושג איך הוא עשה את זה בהתחלה היא בכלל לא התקרבה אלינו כשראתה את הבקבוקים אבל אתה יודע איך זה מייק החמוד הזה… פשוט פצצה" סיימון צחק.
הבטתי בו המום, "אתה מדבר על קרוליין?"
"אלא מי" מארק זקר את גבותיו.
"איפה הם?" הרגשתי את הכעס בוער בי.
"אני חושב שאיפה שהשיחים, למה?" שמעתי את ג'קסון, אבל אני כבר חיפשתי אותם.
ראיתי אותו מנסה לנשק אותה והיא מנסה להשתחרר ממנו, היא הייתה כהת חושים לחלוטין וכך גם מייק.
"מייק" אמרתי.
"היי! טיילר! מה קורה? חשבתי שאתה בערב תענוגות" מייק צחק ובקבוק השמפנייה נשפך.
"שיט" קילל חרישית והרים אותו.
קרוליין הצטנפה בצד, רועדת ומפוחדת.
"מה עשית לה מייק?" שאלתי אותו בכעס.
"קצת נהנתי איתה אתה יודע, מה אתה נשמע כזה כועס? רוצה להשאיל אותה קצת? רק תחזיר אותה מהר-" עצרתי אותו וסחבתי אותה משם.
"קרוליין?" שאלתי אותה.
עיניה היו חצי עצומות והיא הביטה בי בקושי, "תגידי מה את מפגרת?" שאלתי בקול ערסי.
היא קימטה את גבותיה, "מה אתה עושה לי מייק…"
גלגלתי את עיני, היא לא חוזרת הביתה הלילה.