"מכל האהבות שיש לחלום ביקשתי לי אותך"-פרק 12

"לא,לא לורן תסתכלי עליי" צעקתי בכאב
"לפנות את החדר" הרופא שהגיע צעק,יצאתי מרגיש נורא אני לא יכול להפסיד אותה אני לא יכול לתת לה למות, הדמעות התחילו לזלוג מעיניי כל שניה שחכיתי פה נראתה לי כמו סבל שלי ושלה,אני אוהב אותה יותר משאני אוהב את עצמי.

הרופאים יצאו עם ראש רכון,הסתכלתי עלהם בדאגה וניגשתי "מה קורה איתה?" שאלתי מפוחד
"היא..היא מתה" הרופא אמר ודמעות ירדו מעינייו, "לורן מתה?" מילמלתי והדמעות ירדו מעיניי, הרופא הנהן בכאב, פרצתי בבכי הרגשתי איך הלב שלי מתמוטט הכאב בחזה גבר כאילו תקעו שם סכין, אהובתי הלכה רחוק ממני ולא תחזור אני לא אזכה לראות את עינייה הכחולות ופנייה העדינות שוב פעם, לא אקבל את החיבוקים החמים שלה לא אריח את הריח שצמרר אותי מרוב אהבה.
"היא השאירה לך משהו" הרופא אמר בעצב והגיש לי מכתב,שמתי אותו בכיס וקבעתי לקרוא את זה אחרי ההלוויה , "תודה" מילמלתי בעצב, נכנסתי לחדר שלורן הייתה שם לראות את פניה פעם אחרונה לפני שהיא תשאר רק בזיכרון הרופאים כיסו אותה בסדין לבן, "תנוחי על משכבך בשלום אהובתי היחידה" מילמלתי בעצב והלכתי משם.

ניגשתי לקברה, הרוח הכתה בי בחוזקה, הנחתי ורד אדום והתכופפתי לעבר קברה עם דמעות
"האהבה היחידה שלי,אני מתגעגע אלייך,אני מרגיש חצוי בלעדייך אני לא מסוגל בלעדייך כואב לי הלב,אני נזכר בעינייך הכחולות שתמיד התרגשתי מהן שתמיד גרמו לי לרצות אותך יותר, לשפתיים הרכות והאוהבות שלך, לחום גופך שמעביר בי צמרמורות של אהבה אני שונא את עצמי על זה שנתתי לך ללכת שלא עצרתי אותך, הבטחתי לך שאני אהיה איתך תמיד ואני אהיה לא משנה מה אני אהיה גם אם זה בזיכרון הכי טוב.אני אוהב אותך מכל לבי ומתגעגע אליך תנוחי על משכבך בשלום אהובתי" אמרתי בעצב והדלקתי את הנר.
צעדתי לכיוון ביתי באיטיות,הכאב לא מרפה מהלב הדמעות מתחילות לזלוג והרוח רק מחזקת את האווירה של הכאב, למה כל זה מגיע לי למה אהובתי היחידה עזבה אותי והשאירה את לבי שבור?.
נכנסתי הביתה בכבדות,אסי ואבא שלי ישבו על הספה וצחקו איך אפשר לצחוק כשאהובתי מתה? כשהלב שלי נשבר?, "או עומר באת בזמן טוב" אבא שלי אמר ואני הסתכלתי עליו עצבני
"לורן מתה מה זמן טוב בזה?" צעקתי והעפתי את הכוס על הרצפה
"נו זה טוב תמיד רציתי שהמשפחה הזאת תמות" אסי אמר וצחק
"כולכם בני זונות מקבלים בתחת" צעקתי והלכתי לחדרי פותח את המעטפה שהיא נתנה לי
"עומר היקר, אני הולכת להתאבד כדי להתאחד עם משפחתי להיות איתה שוב,אני רוצה להגיד לך שאתה הדבר הכי טוב שקרה לי,אני אוהבת אותך ואני מתנצלת שאני עוזבת אותך לבד ושהתנהגתי בגועל הבנתי שלא אתה עשית את זה, אתה בן אדם טוב אל תביא להם להרוס אותך תחייך, תתאהב חיים רק פעם אחת, אני זוכרת את הנשיקה הראשונה שלנו על הדשא ואני מחייכת אני בחיים לא אשכח את זה גם כשאני למעלה ואתה לא רואה אותי,אני תמיד איתך מגנה עליך , אז תמשיך הלאה ותדע לך שאני אוהבת אותך ושאתה האחד שלי ואני לא אשכח אותך" קראתי את המכתב והתחלתי לבכות,אף פעם לא נשברתי כמו עכשיו "אני אוהב אותך לורן" צעקתי בכל הכוח ונשכבתי מדמיין אותה לצידי מחבקת ומנשקת.
"עזוב אותי" שמעתי צעקות ובכי וקמתי מהמיטה, התקרבתי לחדר של אסי והקשבתי למה קורה שם, "די רד ממני" הנערה צעקה
"דיי לזוז יזונה" אסי צעק והעיף עליה משהו
"בבקשה די, תן לי ללכת" היא בכתה וזה שבר לי את הלב
"תסתמי ותמצצי או שאני יורה בך" אסי אמר, התפרצתי לחדר והעפתי את אסי אחורה
"בן זונה מה אתה עושה?" הוא צעק כשאני מאיים עליו עם רובה
"עזוב אותה אני שאני יורה בך" צעקתי
"בסדר קח אותה יאפס" הוא אמר וקם, הלכתי לעברה והתיישבתי על קצות האצבעות כדי להסתכל עליה, "עכשיו הכל בסדר" אמרתי וליטפתי את ראשה,שמעתי יריית אקדח….