הנקמה-פרק 1

זה הגיע לו. אתה יודע שזה הגיע לו. אל תחשוב על משהו אחר! זה הגיע לו, לא עשית שום דבר רע. הוא אשם וזה הגיע לו למות. לעזאזל. מה אני עושה עם הסכין עכשיו? תנשום עמוק. להכניס מהאף להוציא מהפה. עוד פעם. יופי.

3 שבועות לפני כן:

סוף ההפסקה, שמעתי את צלצול בית הספר המעצבן. "אתה מגיע?" אריק שאל אותי. עניתי לו שעוד רגע. אני חייב לעשות את זה מהר. אסור שאף אחד ישים לב שאני עושה את זה. פרצתי את התא של קים והכנסתי לתוכו את המעטפה הקרועה מעט. רשמתי רק את שמי הפרטי כדי שאם ימצאו את המכתב לא יוכלו לדעת איזה טובי כתב את זה. אבל קים תדע.
טוב, אני חוזר לכיתה. שיעור אלגברה עכשיו. פתחתי את הדלת. שיט! כל הכיתה בהתה בי והפסיקה את הקשבתה למורה.
"עוד איחור?" אמרה בלגלוג גברת רוסר. "לפחות דבר אחד שאתה טוב בו…" היא לחשה ואז ציחקקה מעט. המורות האלה שצוחקות מהבדיחות של עצמן. עוד אנשים לרשימה של אלה שצריך להרוג.
אני לא אספר לכם מה קרה במהלך השיעור, כי זה פשוט לא מעניין. אני רק אגיד שאני ומאט יצאנו מהשיעור באמצע. מאט הלך לנגב את האף ולעצור את הדימום, ואני הלכתי לחדר המנהל. איזה יום נהדר!
דפקתי בדלת מספר פעמים עד שנשמעה תשובה. "תיכנס טובי." אמר לי המנהל רוג'ר.
הוא לא חיכה שאשב וכבר אמר: "זו הפעם השלישית שאתה מגיע אליי השבוע, מה עשית עכשיו?!" ראיתי שהוא הזיע בפרצופו. הוא לחוץ ממשהו. "הכנסתי למאט אגרוף באף." אמרתי לו בנוחות. 'המשרד של המנהל'. אין כמו בבית. "אני יכול לשאול למה עשית את זה?" הוא אמר בניסיון לתת לי תחושה שהוא באמת שם עליי. "הוא צחק עלי. אז הראתי לו שאני אדם שלא צוחקים עליו. אני מקווה שהוא והאף שלו למדו." השבתי לשאלתו. "אתה חושב שהאלימות היא הדרך לכל דבר?!" המנהל רוג'ר אמר בזעם, כמעט צעק.
"כמעט לכל דבר" עניתי לו.