דרקון אמיתי פרק 8

נעמדתי אל מול היצור, הפרדתי בינו ובין סיראלה ובוסקר, "מי אתה? מה אתה רוצה מהם?" שאלתי "לך מפה!".
"למה אתה שואל אם לא באמת אכפת לך?" הוא חייך "אתה טיפש, תמיד ידעתי שבני אנוש אבל לא חשבתי שהם עד כדי כך טיפשים, ידע זה כוח, זה הדבר שאליו בסופו של דבר כולנו שואפים, לדעת כמה שיותר, ואתה, בין בני האנוש הכי ברי מזל שקיימים, אתה טעמת מהעולם הזה, אתה יכול ללמוד על יצורי קסם, לוחמים, ציפורי הפניקס, אנשי זאב ועוד כל כך הרבה ואתה פשוט החלטת לברוח, לרוץ מהר לחיים הפטיתים שלך, בצורה הזאת לעולם לא תגלה את האמת!" אני חייב לציין שהוא בילבל אותי.
"מאיפה אתה יודע את זה?!?" איך הוא יודע מה שהגבתי לבוסקר וסיראלה בתוך המחתרת, חשבתי שזה מקום סודי.
"יש לי את הדרכים שלי" הוא אמר.
הוא נשמע דביל, הוא מחצין את מה שקרה, אבל אפילו שידעתי זאת עדיין נמשכתי אחרי המילים שלו, הוא הרגיז אותי נורא, גם בגלל איך שהוא דיבר, וגם בגלל שכל מה שהוא אמר היה נכון בסופו של דבר, אני לא החלטתי לברוח אבל יכולתי לראות פה כל כך הרבה, הרגשתי אדיוט באותו רגע עמדתי מול יצורים בעלי יכולות שעוברות את גבולות ההיגיון שלי ושל כל אדם אחר וביזבזתי זאת ברצון לחזור הבייתה בלי לחקור, לשאול, לבדוק או ללמוד, פשוט החלטתי לברוח.
החלטתי שדבר כזה לא יקרה שוב, אני לא אשכח את המקום הזה מאחורי, אני אחזור הבייתה אבל אחר כך כשאני אוכל אני אחזור לפה ואנסה ללמוד מה שאוכל, חוץ מרווח שום דבר נוסף לא יבוא לי על זה, אבל זה לא באמת משנה, מה שהיה משנה עכשיו זה סיראלה ובוסקר, "מי אתה? מה עשית להם?!?" שאלתי.
"אם אתה מתעקש, אני רורוקון, ולציפורי הפניקס יש שמיעה רגישה, יש תדר מסויים שכאשר מגיעים אליו אפשר לעלף איתו כל חבר במשפחת ציפורי הפניקס, גם אם הוא רק חצי פניקס, ולזאב שלך, טוב הוא פשוט כלב מגודל, השמיעה שלהם רגישה אפילו יותר משל ציפורי הפניקס. יש לי הצעה בשבילך ילד, תלך מפה, יש לך אפשרות להינצל, קדימה, עוף מפה או שאני אטפל גם בך" הסתכלתי אחורה לכיוון השער, רציתי נורא לחזור הבייתה כבר, נמאס לי מהטירוף הזה, אבל אני לא בוגד ואני לא נוטש! פשקתי את הרגליים וקיבצתי את הידיים שלי לאגרופים, לא אמרתי כלום, וגם לא הייתי צריך לאמר כלום, הוא הבין לבד, "חבל מאוד, אני מתכוון בשבילך, באמת התכוונתי לתת לך ללכת".
"אתה עובד בשביל טירן נכון?!?" שאלתי.
"חד הבחנה אתה" הוא אמר בזלזול.
"למה אתה עושה את זה? אתה מבין את זה שאתה נלחם למען מטרה שגוייה? מטרה של מישהו אחר?" אמרתי, ניסיתי להגיע ללב שלו אם הוא היה שם בכלל.
"אל תבזבז את זמני, אני יודע מה אני עושה ואני יודע מה אתה מנסה לעשות, אני מכיר אותך יותר משאתה חושב" הוא השתיק אותי.