כלואה- פרק 14.
עיניי נפתחו לאט לאט והתמתחתי במיטה.
נזכרתי באתמול ומיד נגעתי בשפתיי, אני ואנדרס התנשקנו אתמול? אימצתי את מוחי לחשוב שוב ושוב וזה היה נכון באמת התנשקנו אתמול. בלעתי את הרוק שהצטבר בגרוני וחשתי מבוכה כלפיי עצמי הרי זה היה ממש מוזר.
"בוקר טוב ליפיפייה הנרדמת" אמר טומי כשהתקרבתי למטבחון להכין לעצמי משהו לשתות.
"בוקר אור" עניתי שכבר הייתי בפנים מחפשת כוס שאיתה אני אשתה.
"שבי" פקד עליי טומי והתיישבתי. הוא הכין לי משהו חם לשתות והתיישב על ידי.
"מה קורה מרי?" הוא שאל מוטרד "מה קורה?" חזרתי על שאלתו בעוד גבותיי מתכווצות. "לא יודע. אני רואה שיש בך משהו מוזר" התעקש והאמת שצדק. השפלתי מבטי יודעת בדיוק מה אומר לו בעוד כחצי דקה. "מרי" הגה את שמי בעדינות מחכה שאספר לו. "כלום טומי" הרמתי את ראשי וחייכתי. החלטתי שלא אומר לו. "בטוח?" שאל למען הסר ספק "בטוח בטוח" חייכתי אליו שנית כדי לרכוש את אמונו.
"מרי" שמעתי את שמי מקול מוכר שמתקרב ואז כשהתגלה אלינו ראיתי שזה מייקל.
"כן?" שאלתי בעודי יושבת "את יכולה לבוא רגע?" שאל במסתוריות. הסתכלתי על טומי שסימן לי ללכת "כבר באה" זרקתי לעברו וקמתי להסתודד עם מייקל בפינה.
"קחי" השיט לעברי תמונה קטנה של בחור עם שיער מגולח ומלא זיפים על פניו, עיניו היו כחולות ואף מפחידות ושיערו היה בצבע אפרפר משהו לא מוגדר בדיוק בגלל האורך.
"מפחיד" מלמלתי לעבר מייקל "כן, הוא לא רק מפחיד הוא גם פדופיל" עיניי נפתחו לרווחה כי המילה הפחידה אותי אך לא ידעתי מה היא אומרת. "מה זה אומר?" שאלתי בשקט ובתמימות רבה. הוא חייך קצת ואז ענה "הוא מקיים יחסי מין בכפייה עם ילדים קטנים" פערתי את פי קלות "מה זה קטנים?" מתעקשת לא להבין "אולי הוא חולה?" מנסה למצוא סיבות לדבר כזה נוראי. מייקל לכסן את עיניו לעברי "הוא אנס ילדה שאני מכיר מרי" ואז הצלחתי להבין כמה זה חשוב לו מהרהרת לעצמי אולי זאת הילדה שלו או אחותו או משהו ממש קרוב.
"אתה צודק" כחכחתי בגרוני "מה אתה צריך שאעשה?" נכנסתי לרצינות מוחלטת כשהבנתי שמדובר במשהו ממש חשוב.
"המקרה האחרון מרי היה אתמול" הוא חשב לרגע והמשיך "ילדה חזרה הביתה מבית הספר ובדרך הוא פיתה אותה עם ממתקים ומשחקי מחשב ואנס אותה" פי היה פעור והוציא קולות המוכיחות לכך שאני מופתעת "אני בשוק" הוספתי.
"מרי אני רוצה שתעקבי אחריו במצלמות הוא גר ב'מונטיפיורי 8', אני רוצה מעקב מלא ופירוטים על גירוד באף אפילו ברור?" שאל בפרצוף רציני. הנהנתי לעברו והוספתי "ברור". הוא פנה לצד השני והלך. חזרתי אל טומי שכוסו כבר הייתה ריקה משתייה והתיישבתי על ידו כמו ממקודם.
"מה רצה?" פתח את השיחה בעייפות. "משימה בדרך,תתכונן" אמרתי עם חיוך ציני וחוסר רצון מוחלט. הוא חייך כשחש בציניות שלי "מה המשימה?" הוא התעניין "משהו עם פדרופיל שאונס ילדות" הסתכלתי על התמונה שהייתה בידי ושמעתי את צחוקו של טומי והרמתי את ראשי בוחנת בעיניי "מה קרה?" שאלתי על מנת להבין את פשר הצחוק. "את מצחיקה אותי מרי" הוא המשיך לגחך והפסיק "אומרים פדופיל" ומיד חייכתי כשהבנתי את הטעות "טוב, טוב סליחה".
"אני צריכה ללכת לעבוד" אמרתי נחושה וצבטתי את הלחי של טומי "לכי לכי" גירש אותי בצחוק.
נכנסתי אל המועדון והתחברתי למצלמת הרחוב של הפדופיל וכמה מצלמות ליד. התחלתי להתבונן ובינתיים לקחתי דף לבן שעליו אכתוב את כל המידע למייקל ולא ידעתי מה לכתוב בכותרת שלו כי אין לי מושג מה שמו של האיש.
הסתכלתי במחשב והתמקדתי בנעשה ברחוב החסר אנשים שהוא גר בו.
"מישהו ראה את ה…" עמד אנדרס בפתח וכשראה אותי והרמתי את מבטי אליו הוא ברח.
מה יש לו ממני? למה הוא נישק אותי והלך? למה הוא מפחד לדבר איתי או להסתכל עליי? עכשיו הוא פשוט רוצה שאני אזרוק את כל השנים שהיינו ביחד לפח?
נמאס לי מהבחור המסתורי והאפל הזה שיתמודד עם הבעיות שלו בעצמו.
נכנסתי למאגר הנתונים ורשמתי בדיוק היכן הפדופיל עובד, שם של האישה שלו וכמות הילדים שלו. קצת אבסורד שבן אדם שאונס ילדות קטנות מחזיק בבית שתי ילדות בנות שבע. מפחיד לחשוב שאולי גם להן הוא עושה דברים, מיד חלחלה לגופי צמרמורת של פחד.
***
"מרי הכל טוב?" ראשו של מייקל בקע מן הדלת אחרי שעות ארוכות של חקירה מעמיקה. "כן" עניתי לו ונפנפתי מולו עם דף הנתונים וקמתי לעברו אל הדלת "בבקשה" הגשתי אל ידו את הדף והוא רפרף בו עם עיניו "עבודה טובה מרי" יצא מהדלת ובאתי לצאת בעקבותיו והוא עצר אותי עם ידו "תישארי פה" הוא אמר "יש משימה" הבנתי שהוא הולך להפעיל את האזעקה.
הלכתי להתיישב ואחרי כדקה הושמעה אזעקה, הראשון שנכנס היה אנדרס אך הוא התעסק באצבעותיו ולא הסתכל עליי וכשבאתי לפתוח את פי "דווקא כשאני מנסה לישון מפריעים לי" נכנסה נלי ונזרקה על הכיסא ושנייה אחריה הגיע טומי שחייך אליי ומזווית עיניי ראיתי את מבטו של אנדרס וכשם לב שהבחנתי הסתכל על הדלת וחיכה למייקל.
"צהריים טובים" נכנס מייקל בסערה "איזה צהריים איזה אפילו לנוח אי אפשר" נלי התלוננה בלי סוף.
"טוב" התעלם מייקל מאמירתה וחילק להם את אותה התמונה שאני קיבלתי בבוקר.
"לאוניד פורטימן" הקריא את שמו "פדופיל" כולם נאנחו והבינו ואני חייכתי כי ידעתי בדיוק מה קרה לי הבוקר עם מייקל.
"אני רוצה שנפתה אותו ונגרום לו לרצות לאנוס ואז אנדרס ייטפל בו ויסמן אותו" הוא הסתכל על כולנו, חצי הנהנו וחצי פשוט שתקו.
"אין בעיה" ענתה נלי "לא נלי" הוא כיווץ שפתיו פנימה והיה נראה שחושב "מה לא?" היא ענתה בתוקפנות. "התפקיד שלך מתחלף במשימה הזאת ספציפית" הוא ענה ומפיה של נלי בקע קול מופתע "מה זאת אומרת מייקל?" התעצבנה קלות "תרגעי נלי" הוא כחכח בגרונו "הוא פדופיל ואת גבוהה ורואים שאת גדולה הוא לא ינסה אפילו" הוא נתן תשובה מספקת.
היא גיחכה "אני אתחפש" ענתה בטיפשות ואחרי שנייה המשיכה "אז מה תעשה? תשלח את טומי?" היא שאלה בציניות מוחלטת. "לא" הוא שלל מיד את שאלתה הטיפשית.
בלעתי את הרוק כשהבנתי לאן זה חותר "מה?" נלי אמרה בשוק ונראה לי שהבינה.
מייקל העביר את מבטו אליי "אני אשלח מישהי אחרת למשימה הזאת".
עיניי התגלגלו כלא מבינה "אין מצב" סיננתי בין שיניי.
"היא לא הולכת" הרים אנדרס את קולו וכל המבטים הופנו אליו כולל שלי, זה היה נראה כאילו זה נפלט מפיו.
שתיקה שררה במועדון.
תגובות (13)
להתייעצויות!!!!!! מושלמתתתתתתתתתתתתתת!!!!
תודה רבה מאמי!
מושלם!!
אני רואה שאת קוראת חדשה שלי, מקווה שתהני ואמשיך מחר!
ייאההה איזה פרק יפההההה!!!!
תמשיכיייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני רואה שגם את קוראת חדשה שלי. תודה רבה!!
פרק מווווושלם!!!!!
אין עליך!!
תודה קוראת אהובה. אוהבת.
אני מתה על הסיפור!!!
הוא מהמם!!!
תמשיכייייי!!!
אני שמחה שאת מתחברת! אוהבת.
פרק נדיררר, ממש יפה. תמשיכיי בדחיפותת.
תודה קורא יקר! אמשיך בקרוב.
פרק מושלם!!!!
אני יודעת שאני כותבת את ההודעה באיחור של כמה חודשים, אבל על הפרק הזה הייתי חייבת להגיב! הלוואי שהייתי כותבת כמוך!