עולם מושלם

תחת שמיים כחולים ללא ענן ילדה קטנה דמיינה עולם מושלם. עולם שבו המציאות לא כל כך עגומה.
היא חלמה על עולם טוב יותר שבו כל בני האדם שווים זה לזה למרות היותם שונים.
היא דמיינה עולם בלי גזענות בלי שנאה, רוע כאב. היא ייחלה לעולם שבו שוויון הוא ערך עליון, עולם המושתת על אהבת האחר, קבלת השונה ועל עזרה הדדית- עולם עם שלום, מוסריות, אחווה ורעות. עולם ללא קיצוניות ואלימות, שמקדש חיי אדם ולא לאומנות.
היא ביקשה לעצמה עולם בלי פוליטיקה מושחתת, כלכלה קורסת, מערכת חינוך מזויפת או חברה מנוכרת.
עולם שיחנך לאהבה ולא לשנאה.
אבל מה היא מבינה, היא בסך הכל ילדה קטנה.
והילדה הזאת היא אני.