123Loca
חבר'ה, וואו כמה התגעגעתי!
מצטערת שלא הייתי כלכך פעילה בזמן האחרון, אבל הנה אני בפרק חדש.
מקווה שאהבתם: )

אני, את והעולם- פרק 21

123Loca 27/06/2012 885 צפיות 13 תגובות
חבר'ה, וואו כמה התגעגעתי!
מצטערת שלא הייתי כלכך פעילה בזמן האחרון, אבל הנה אני בפרק חדש.
מקווה שאהבתם: )

נשימות מעיקות התחילו להקשות עלי.
– – –
השביל המוכר של הבית הזכיר לי דברים, דברים שאדם היה מוכן למות בשביל לשכוח אותם.
אז, ניסיתי לחשוב על משהו אחר, משהו שינקה את המוח שלי. טיילור. משהו בו תמיד, בכול התקופה הזו, משך אותי אליו, כמו מגנט. באותו הלילה, שהוא מצא אותי שם, כמו איזה אדם בודד ועלוב הוא עזר לי. הנשיקה הראשונה ואז השניה…
אבל הייתי חייבת לעצור את הכול, כי הגעתי הביתה. אם אפשר לקרוא לזה בית.
מהחלונות נראה אור קלוש, והמכונית שלו חנתה בחצר. צעדתי אל עבר הדלת. היא הייתה פתוחה ונכנסתי אל הסלון. הגב שלו היה מופנה אליי. הוא התבונן על החצר שנשקפה מהחלון הגדול.
"אתה לא תתחמק מזה ככה."
הוא הסתובב כאילו היה מוכן להגעה שלי, כאילו זה היה ברור מאליו. הוא סקר אותי כאילו הייתי הדבר הכי מעניין בעולם. בלעתי את מעט הרוק שהיה לי בפה.
"אז באת…" אמר.
"הנה, אני כאן."
"אז אני מבין…" קטעתי אותו, "מה אתה מבין לעזאזל?!" צעקתי עליו.
לפתע היד שלו שלפה בזריזות סכין, את אותה הסכין. לא שמתי לב והוא התקרב אלי כהיא מופנת אל הגרון שלי.
"אל תקטעי אותי." מבט של איום עבר בעיניו. הוא המשיך, "אני מבין שהחבר הקטן שלך מצא אותי."
"חתיכת בן…" לפני שהספקתי להשלים את המשפט הוא תקע את הסכין בבטני, והתמוטטתי על הרצפה. הוא עמד מעליי למספר שניות והתחיל לחצות את החדר לכיוון היציאה.
זחלתי על הרצפה, תפסתי ברגלו והוא נחבט ברצפה. נאבקנו שנינו אחד בשנייה. ואז כשהרגשתי שהנה, אני עוד שניה חיה, הוא החטיף לי אגרוף ללסת ונפלתי שוב אל הרצפה.
נשימות קטועות נכנסו ויצאו מהחזה שלי. שכבתי דוממת כשמסביבי דם, רק דם.
"את יודעת אלי" אמר עם חיוך מרוצה על שפתיו. התבוננתי בו, והרגשתי את הדמעה שירדה מהעין שלי.
"אמא שלך…"
"תסתום את הפה שלך, אתה לא תדבר עליה." אמרתי רועדת.
"אמא שלך," המשיך. "היא הייתה בדיוק במצב שלך אחרי מה שעשיתי לה."
נתקפתי בהלה וזיכרונות מהילדות שלי שהתאמנתי להשכיח אותם כל כך הרבה שנים, צפו בחזרה.
ילדה קטנה, חוזרת מבית הספר ומוצאת את אמא שלה מדממת על הרצפה בדיוק כמוני.
"זה אתה…" הוא רצח את אמא שלי.
ובלי כול תגובה הוא יצא מהדלת. שמעתי את המכונית יוצאת מהחניה. פתאום שמתי לב שהפנים שלי רטובות מדמעות. ואז באותו הרגע, רציתי למות.


תגובות (13)

ראשונה ! עולה לקרוא

27/06/2012 22:40

אמאמאמאמאמאמא יש לי צמרמוורת.. X=
אני שונאת את אבא שלה ! תהרגי אותו ! XD
ואל תשכחי להמשיך גם על הדרך כע ? XD

27/06/2012 22:44

יחתיייכת בן ז*** שיחננק למווות !!!!
אם הייא לא תהרווג אותו אניי מתנדבת :S
תמשיכייי סייפוור מוושלם *~*

28/06/2012 02:10

תודה, תודה, תודה♥

28/06/2012 05:29

דנה .. ? אני לא רוצה להישמע נואשת או משו. אבל אני אשמע ככה XD
את יכולה לקרוא את הסיפור שלי ? (רגשות של מלאך)
~אני מרגישה נווואשת -,-~

28/06/2012 05:38

חחחח אל תרגישי נואשת קורן, זה בסדר אני כבר עכשיו רצה לקרוא את הסיפור:)

28/06/2012 05:40

תוודה (( :

28/06/2012 05:56

מה זה האבא הזה?!
הוא חולה בראש…מה יקרה?!
ולאן נעלמת לשנתיים?!
חחחח,תמשיכי מהר,התגעגעתי לסיפור הזה:)

28/06/2012 06:22

חחחח לילוש ובקי התגעגעתי גם לכן, תודה:)

28/06/2012 06:41

אעאעאעא!!! איזה אבא רשע!!
אני שונאת אותו!
הוא… הוא הרג את אמא שלה!!
פשוט רוע של בנאדם!
אמלה! הסיפור שלך כל פעם גורם לי לצמרמורת…
תמשיכי!!!!!!!!!

29/06/2012 02:04

תוווודה רבה נטלי, נראה לי שאני ימשיך בשבת:)

29/06/2012 08:20

אעאעאעאעאעא!
תקשיבי דנה, שיחקת אותה!, זה באמת הפרק האהוב עליי,
ואני לא מוכנה יותר שתעלמי לחודש, זה מעצבן!!!!
הפרק כתוב בצורה מותחת ויפה:)
תמשיכי מהר!

29/06/2012 08:51

תודה♥

29/06/2012 15:34
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך