I can't see you- פרק 5

סיפור על ג'סטין ביבר
___
פרק 5:
מנקודת המבט של ג'סטין:

אחרי בקבוק הבירה הרביעי שלי, אני מחליט להרים טלפון לאיאן.

"היי אחי מה קורה?" אני שומע את קולו של איאן מהטלפון. "בסדר אחי, אני מפריע?" אני שואל אותו כאשר אני שומע צחקוק של בחורה. "אה.. לא, סתם איזה מישהי שהכרתי באיזה מועדון אתמול, מה רצית?" "שמע אחי.. אתה זוכר אולי משהו ממסיבת הרווקים שלך שנה שעברה?" אני שואל אותו ומחכה בסקרנות לתשובתו. "אהמ.. לא יודע, למה נזכרת בזה פתאום?" איאן מגחך ושואל אותי. טוב, אני מבין אותו. היא הייתה לפני שנה ומשהו ואף פעם לא דיברנו עליה יותר מדיי. קרו שם כל מיני דברים, חלקם לא חוקיים, בעיקר הסמים והרבה מהם. אני זוכר את התקופה שהייתה אחרי המסיבה, הייתי כל כך בלחץ שתפסו אותנו באותו הלילה על אחזקת סמים וששוב פעם יביאו אותי לשימוע בבית המשפט. כאילו שזה מה שהיה חסר לי באותה התקופה. "סתם.. עלה לי לראש פתאום שאולי קרה משהו בלילה? קמת והמכונית שלך הייתה מרוסקת. אתה זוכר משהו שקרה שם?" "תראה אחי, לא יודע למה נזכרת בזה פתאום אבל אני בטוח שחגגנו והרבה.. כולנו יודעים שהיה שם איזה משהו, אבל וואלה אחי, מזה משנה, העיקר נהנו! אני ידבר איתך אחרי זה, טוב? אשלי הבחורה מהמועדון קוראת לי, אם אתה מבין למה אני מתכוון" איאן מגחך וכך גם אני. "יאללה ביי אחי" אני אומר לו ומנתק את השיחה.

משהו קרה שם. משהו רע.

מנקודת המבט של אלכס:

אני שמחה שנפתחתי כך בפני ג'סטין. פעם ראשונה שזה קרה לי עם מישהו חוץ מההורים שלי. אני שמחה שהוא הבין אותי, שהוא תמך בי והכי חשוב העלה לי חיוך גדול על הפנים. זה כיף שמישהו מקשיב לך, שלמישהו באמת אכפת ממך.
מחר חוזרים לבית הספר, ואני צריכה להתחיל להתכונן למבחן סוף השנה במתמטיקה שהולך ומתקרב. אחרי שעה קלה של לימודים, אני מחליטה לנוח קצת ופותחת ערוץ .MTV 'אחח' אני נאנחת ונשכבת על המיטה לצלילי השיר Our Song של טיילור סוויפט. לפתע הפלאפון מצלצל והאפליקציה אשר אמורה להגיד לי את שם איש הקשר שקטה. כנראה מישהו שלא שמור לי מתקשר, אני חושבת לעצמי. "הלו" אני עונה בסקרנות לשמוע מי התקשר. "היי אלכס".

עכשיו הבנתי למה לא שמעתי את שם איש הקשר, מחקתי אותו ממזמן כבר. לא רציתי ואני גם לא ירצה קשר איתו. זה היה ניק. (-למי שלא זוכרת ניק הוא האקס של אלכס, כתוב עליו בפרק הראשון *הערה של הכותבת)
עכשיו אני מחכה בבית לניק שבדרך אליי. השיחה הייתה מפתיעה, לא מובנת, מביכה ופשוט מוזרה. הוא אמר שהוא צריך לדבר איתי, שהוא מתגעגע אליי, השטויות הרגילות של אקסים. הסכמתי שיבוא, רק מפני שסיקרן אותי לדעת מה הוא רוצה ממני לאחר כל כך הרבה זמן שלא דיבר איתי. הרי הוא בעצמו עזב אותי כי הוא לא הצליח להתמודד איתי. בקיצור, מחר הולך להיות מעניין.

נקודת המבט של ג'סטין:

אחרי התארגנות קצרה, אני בדרכי לריאן, למסיבה שלו.
אני נכנס לביתו, שמח שהצלחתי להתחמק מכמה צלמי פאפארצי אשר עקבו אחריי.
"היי אחי! אני שמח שבאת, תהנה!" אני בקושי מצליח לשמוע את ריאן בעקבות הרעש של המוזיקה שמתנגנת בכל רחבי הבית. לא עברה שנייה וריאן כבר נעלם משדה הראייה שלי, ועשרות אנשים עם כוס אדומה בידם, רוקדים ומזיעים ממלאים את ביתו הגדול של ריאן. כעבור כמה שניות אני מוצא את עצמי בחברת שתי בנות, שותה ומעשן. זמן קצר לאחר מכן, אנחנו מגיעים לחדר השינה של ריאן, אני מסיים את בקבוק הוודקה שלי ונועל את דלת החדר. באותו הרגע לא עניין אותי כלום. הייתי שיכור ומסומם מדיי כדי לחשוב בכלל. לא העליתי על דעתי שמה שאני עושה הוא לא טוב, שאני חוזר לאותה התקופה הרעה והמחורבנת.

אני קם בבוקר וכאב ראש חזק תוקף אותי. אני שם לב לכך שאני שוכב במיטתו של ריאן, כשלידי שתי הבנות אשר ביליתי איתן אתמול. 'אחח' אני מלמל כשאני קם בזהירות מהמיטה. אני נמלט במהירות מביתו של ריאן, בלי כוח לראות או לדבר עם אף אחד.
אני מתחיל ללכת לכיוון ביתי אשר נמצא סמוך לביתו של ריאן, ולכיווני מגיעה קבוצה של צלמים. יופי, בדיוק מה שהייתי צריך עכשיו. אחרי מאבקים חסרי תכלית מצדי לברוח מחבורת הורסי החיים האלו, אני נאלץ להתמודד איתם. "ג'סטין! איך היה במסיבת הבית של ריאן?" "ג'סטין מה קורה עם אלכס?" "ג'סטין!" ג'סטין. ג'סטין. ג'סטין. זה כל מה שהצלחתי לשמוע. לא היה לי כוח אליהם, לאף אחד. כאב לי הראש, הייתי על הקרשים ובטח שלא רציתי שיצלמו אותי ככה. "לא הייתי בשום מסיבה, באתי לבקר את חבר שלי." אני משקר. כל המקצוע הזה הוא שקר אחד גדול. "ג'סטין האם השמועות שאתה משתמש בסמים על בסיס יום יומי נכונות?" שאלה מטופשת. כאילו אני יענה להם על השאלה הזו. "ג'סטין האם נראה אותך בקרוב שוב בבית המשפט?" "ג'סטין!" "ג'סטין!" "עופו לי מהדרך!" אני צועק עליהם ומפלס את דרכי בין הצלמים בעודי מרים להם אצבע אמצעית. יופי, עכשיו לא רק אני יודע שחזרתי שוב לחרא הזה, כולם יודעים.

אני נכנס לביתי, רץ לשירותים ומקיא את כל השתייה המיותרת ששתיתי אתמול. אני נאנח, מוריד את המים ומתקשה לקום על רגליי. אני מסתכל במראה ומולי עומד נער, לא סגור על החיים שלו עם עיניים אדומות וזיפים. (- תזרמו למרות שאין לו שפם בקושי *הערה של הכותבת)
"מה אני עושה עם החיים שלי".

מנקודת המבט של אלכס:

" מי זה?" אני שואלת לאחר דפיקה בדלת. "זה ניק." "תיכנס" אני אומרת לו. למזלי, אמא שלי הייתה בעבודה. לא היה לי כוח לתחקורים שלה בנוגע אל ניק. "היי" אני שומעת את קולו. הקול שלו, תמיד אהבתי את הקול שלו, אבל לא היה בי שום רצון לשמוע אותו. "היי ניק.." אני עונה לו בחוסר סבלנות. מה לעזאזל הוא רוצה ממני. "אתה יפה, כמו תמיד" אני מורידה את ראשי במבוכה ומעלה אותו ישר להראות לו שזה לא עובד עליי. "ניק, תחסוך ממני, תגיד לי מה רצית ותלך מכאן."
"אלכס.. אני מתגעגע אלייך. מה אני יכול לעשות, את יכולה לשגע בנים." הוא מניח את ידו על הלחי שלי ואני בתגובה מיד מורידה אותה. לא, אני יודעת מה הוא מנסה לעשות. זה לא יעבוד עליי. שנה לא דיברנו! מה קרה פתאום. "ניק איך אתה מעז בכלל לבוא ולהגיד לי את זה! שנה לא דיברנו, שנה שאפילו טלפון לא הרמת לי. ברגע שהיה לך קצת קשה עזבת אותי, איזה מין בן אדם אתה!" הוצאתי הכל, כל מה שהיה לי להגיד לו וישב לי הרבה זמן על הלב. "אני מצטער אלכס.. אני יודע שמה שעשיתי היה מגעיל. כל השנה הזו עברה לי ברע כי את לא היית לצידי, אני צריך אותך. את צודקת, ברגע שקצת היה לי קשה איתך עזבתי, וזו הייתה טעות! אני יודע שאת חזקה, שאת יכולה להתמודד עם הכל, אני יודע שטעיתי." "ניק.. מה קרה פתאום שהחלטת לחזור במעשה שלך?" לרגע לא הבנתי מה הולך כאן. הבן אדם הזה, שנה לא דיבר איתי. לא שלח לי הודעה, לא התקשר ולא אמר לי אפילו שלום. אז מה קרה עכשיו? מה פתאום הוא מחליט שהוא טעה? "אני לא יודע מה קרה איתי בכל השנה הזו, אני לא שמתי לב לכמה שאני צריך אותך, לכמה שאני רוצה אותך! בכל השנה הזו לא הייתה לי עוד מערכת יחסים, אני לא יכולתי. אלכס, את תמיד בלב שלי."

אולי אני צריכה לתת לו עוד צ'אנס, מה אם הוא באמת מרגיש ככה? אולי כל אחד היה מרגיש חסר אונים והיה בורח כאשר הוא היה מגלה שחברתו התעוורה. אולי הוא היה צריך את השנה הזו לחשוב קצת ולהבין מה הוא באמת רוצה. אבל לא, זה לא הגיוני. כמה תמימה אני יכולה להיות! זה ברור שהוא מקנא בכך שעכשיו אני מסתובבת עם ג'סטין ביבר. בכך שמצאתי לי מישהו שרואה מעבר לעיוורון שלי, מישהו שמחבב אותי ולא מרחם אליי. הוא חושב שאני רק שלו, שאני בחיים לא יתגבר עליו. אבל הוא טועה, הוא טועה בגדול. "אלצ'קו.. אני מצטער" אני מתחילה להרגיש את נשימותיו של ניק על שפתיי ואני לאט לאט מתקרבת אליו.
לא! אסור לך! הקול בראשי אומר לי. נכון, אסור לי. אני לא חוזרת אליו, זה לא יקרה. אני מתרחקת ממנו במהירות. "מצטערת ניק, אבל זה לא ילך לך. נזכרת מאוחר מדיי. מה קרה? פתאום ראית שאני מסתובבת עם מישהו אחר ובאת להראות לי שאני לא יכולה בלעדייך? אז אתה טועה. אני לא יודעת מה איתך, אבל אני כרגע בתקופה מעולה בחיים שלי. מצאתי מישהו יותר טוב ממך, שמבין אותי ורואה אותי איך שאני בלי רחמים!" זרקתי לו את האמת בפרצוף. גם אם אין כלום ביני לבין ג'סטין, שיקנא. מגיע לו. אם הוא בכלל מחבב אותי עדיין כמו שהוא אמר. ניק שותק, הוא חסר מילים ואני מרוצה.
הטלפון שלי מצלצל וקורא בשמו של ג'סטין. "חכה" אני אומרת לניק בזמן שאני קמה והולכת הצידה לדבר בפלאפון. "היי" אני אומרת לג'סטין, מעניין מה הוא רוצה. "היי אלכס.. את יכולה לבוא אליי עוד איזו שעה? אני צריך לדבר איתך, זה דחוף. את יודעת מה הכתובת שלי?" ג'סטין מגמגם ובקולו נשמעת עייפות כבדה. "כן אני יודעת, אהמ הכל בסדר?" "כן, פשוט תבואי. ביי" ג'סטין אומר לי וכעבור שנייה השיחה מתנתקת. מוזר.. אני חושבת לעצמי. "ניק, אתה צריך ללכת. אני מצטערת, אבל יש לי משהו לעשות." "אלכס.." "ביי ניק!" אני קוטעת אותו. "ודרך אגב ניק, ממה שאני זוכרת ג'סטין הרבה יותר חתיך ממך." אני אומרת לו וצוחקת לעצמי בעודי מלווה אותו לדלת. "ביי" ניק אומר בכעס וטורק אחריו את הדלת. תחושת ניצחון ושמחה מציפות אותי. הראיתי לו מזה, איתי לא ישחקו.

אז.. מעניין מה ג'סטין רוצה, אני חושבת לעצמי ומתחילה להתארגן לקראת היציאה לביתו.