שערה

בתוך הים שטה לה סירה,
גדולה, יפה, צבועה בכחול,
על הסיפון עומד לו איש אחד,
הוא שולט בספינה ומנהיג אותה.

על החוף מחכה לו האהובה,
רגליה היחפות מבצבצות מהחול החם,
שמלתה לבנה ופנייה כמלאך,
היא לא יכולה לשבת או לעמוד.

על הסיפון הכל שקט ורך,
אך פתאום באה שערה שמלח יחיד,
לא יכול לעמוד באה,
הוא מושך משוטים רץ מצד לצד,
אך גורלו כבר נחרץ.

לאהובה כבר נמאס שנים שהיא מחכה,
והיא כבר זקנה ובודדה,
היא כבר מתה, וגופה נקבר בים,
מקווה לפגוש את אהובה שם במצולות.