לב מאפר
שלום לכולם, אני כותבת סיפור שהוא אמור להתפתח לסוג של רומן בהמשך. זו בינתיים רק התחלה.
הסיפור כתוב בנקודות מבט שונות וקפיצות בזמנים, בינתיים הדמות רק בת 11. אני אשמח לביקורת על הפתיחה
שריקות הרוח צרמו דרך החלונות, עלי השלכת היבשים התנופפו ברוח ונערמו על הקרקע בגווני אדמדם-צהבהב כשנפש חיה אינה נמצאת בחוץ, רק עלוויות חורף* נמצאו ברחוב וקיננו על העצים הערומים. שירתם העדינה והמונוטונית מזכירה צלצול מטבעות, כך חשבה ג'ן, שישבה בכסא נדנדה על יד עדן החלון עם ספלון קטן של תה והקשיבה לצלילי הציפורים הזמרניות האללו ששוטטו בחוץ כל חורף. היא הייתה לבושה בכותונת ורדרדה ללא שרוולים, שהגיעה עד לקצות ברכיה ובובת צמר סרוגה הייתה מונחת עליהם, היא קראה לה מג. את מג קיבלה ג'ן מהוריה ליום הולדתה העשירי, לפני כשנה. היא נסרגה על ידי אישה זקנה שעובדת בחנות עצמאית במרכז לימריק, מדיי שנה בעונת החורף האישה יושבת בפתח החנות ומחכה לקונים שיבואו להצטייד בבגדי צמר חמימים לחורף שנסרגו בעבודת ידה, ובקיץ החנות כבר אינה שימושית ואין ביכולתה של האישה למכור בגדים חמים, לכן כל תחילת העונה החנות נסגרת עד לחורף הבא. "היא נסרגה במיוחד לך" אמרה אמה ביום ההולדת כשנתנה לה את הבובה. מג הייתה בעלת 2 צמות אדומות וארוכות מחוטיי צמר ובפנייה העגלגלות נמצאו עיניים גדולות- שני עיגולים ירוקים גדולים ועיגול שחור קטנטן בתוך כל אחד מהם, שפתייה נרקמו מחוט שחור מתעגל בצורת חיוך ובצד לחיה היו שני עיגולים אדומים שסמקו אותם. גופה של מג היה לבוש בשמלה לבנה קצרה ששרווליה היו קצרים ועל כפות ידייה הותאמו כפפות לבנות. במרכז השמלה נסרג השם "ג'ניס" בצמר שחור
עלוויות חורף- ציפורי זמר שמשוטטות בעונות הסתיו-חורף.
תגובות (0)