בעולם שלך

בעולם שלך אני קיימת, רק כשאתה פגוע ועזוב,
בעולם הזה אתה מכיר בי כחברה, רק כשאין לך איש לצידך,
אני לאט לאט נשברת, לא מצליחה לאסוף את עצמי בחזרה.
אני נותנת לדמעותיי לזלוג רק כשאני לבדי,
חוששת מתגובתך אם תראה אותי בוכה.

בעולם שלך אני מישהי של תשובות,
כאילו חוץ מזה אני איני נחוצה
ובעולם הזה אתה כובל אותי, מכשף,
ואין דבר שיצליח לשנות את דעתך לעזור לי,
להקים אותי מהרצפה ולראות אותי בלי מסכה.

בעולם שלך קל להתמסר לכאב,
וכשאני לצידך הכל תמיד שורף,
בעולם הזה אני מסוגלת לראות דרכך, ואתה פגוע, זקוק לעזרה.
ואני הולכת ומתרחקת ממך,
בפעם הראשונה בלי להושיט יד חזרה.