האושר שלנו הוא כאב של הרבה אחרים-פיילוט
מהרגע הראשון שהוא ניכנס לכיתה ידעתי שלא יצא מזה שום דבר טוב.
הוא היה מלאך רטוב, מהסוג המסוכן ביותר..
ענייו הכחולות והקרות גרמו אפילו לי להתמכר.
מבטו שידר קור אך גופו הסמוק היה לוהט.
משיערו השחור והרטוב עוד נחתו טיפות הגשם על פניו, הוא שתק ומבטינו הצטלבו…
"יום ראשון ללימודים וכבר מאחר אדוארד?"
המורה פתאום קטע את הכימיה בנינו… הוא לא ענה ולא הביט במורה,הוא המשיך לסוף הכיתה לשולחן הצדדי משאיר אחריו שובל של ריח ממכר ומספר בנות ש"אהבה ממבט ראשון" הוא המושג החדש עבורן לשבועות הבאים.
"הצטרף אלינו בחור חדש לכיתה, אדוארד מונגמרי מבקש להתיחס אליו בכבוד" המורה אמר במבט זעוף פנים כשבטח נזכר בפעם הראשונה שהוא עצמו ניכנס לכיתה שלנו.
הרגשתי את עניו של דילן ננעצות בי מהצד, ידעתי שהבחין במפגש המבטים המקפיא ביני לבין אדוארד.
"דילן מתחרפן פה מאחורה " קיבלתי סמס בטלפון מסטפני, ורעש הרגל הנידפקת בעוצמה כבר הגיעה לאוזניי.
קינאה ורכושנות תמיד היו הצד החזק של דילן,
תכונות אלו היו כל כך מאיימות שגרמו אפילו לי לפחד מתגובתו לעיתים.
העזתי לסובב את מבטי לכיוונו, הוא הביט בי מבלי למצמץ וראו את רעדי הזעם שעברו בגופו.
"קימברלי? אולי את מתנדבת לארגן את נשף תחילת השנה שיחול בעוד שבוע?" המורה הפנה אלי שאלה והציל אותי ממבטו השורף של דילן.
"כן המורה כמו תמיד" חייכתי חיוך תמים.
תמיד הייתי חביבת המורים,התלמידה המצטיינת ,ראש מועצת התלמידים. כושר המנהיגות היה עומד בראש תכונות האופי שלי.
הצילצול הגואל… רציתי רק לחמוק כמה שיותר מהר מהכיתה ומדילן. תמיד היתה לי חולשה אליו,אנחנו יוצאים כבר שנתיים,קפטן קבוצת הכדורגל בתיכון,אליל הבנות, החבר שלי -דילן טיי.
החולשה הזאת שאם הזמן הפכה לפחד. האהבה שלו שאם הזמן הפכה לאובססיה… מבחוץ אנחנו הזוג המושלם. אבל בפנים בין 4 קירות, המאבק בפחד ממה יקרה אם… הוא שמונע ממני לעזוב.
"אחח$#@/€" מילמלתי כשמישהו נתקע בי עם כתפו. הרמתי את מבטי וזה היה הוא-אדוארד.
תגובות (1)
פרולוג, או הקדמה. זה מה שכותבים בסיפורים, לא פיילוט. בכל מקרה זה ממש יפה, תמשיכי