המוח שונא הלב אוהב-פרק 2
"אמ מייגן אני בהיריון" קורל יצאה בבכי,הסתכלתי עליה בדאגה "קחי תתקשרי לאור" אמרתי לה ונתתי לא את הפאלפון "הלו אור?"
"ת..תקשיב אמ אני בהיריון מתאמול" היא אמרה עצובה
"אור ?אורר??" היא התחילה לצעוק ולבכות "קורל?" שאלתי מודאגת וחיבקתי אותה "הוא הוא לא רוצה קש-שר איתי" קורל אמרה והתחילה לצרוח "שש בואי נדבר על הילד את לא יכולה להוליד אותו את כולה בת 17" אמרתי לה מודאגת "אבל הפלה עולה מלא כסף ואין לי מספיק ואסור להגיד לאמא שלי" היא התחילה לבכות,בדקתי באינטרנט כמה הפלה עולה "5000 שח" מילמלתי "זה כל הסכום שסבתא השאירה לי ולאמא" אמרתי ונתתי לא את המעטפה "את לא רצינית" היא הסתכלה עלי "קחי את זה ובואי לבית חולים" אמרתי והיא חייכה, הוצאתי ג'ינס שחור רגיל טישרט ארוכה לבשתי סווטצרט אפור ונעלי אולסטאר שחורות "תגידי מתי תתחילי ללבוש דברים נורמליים ויפים" היא שאלה וצחקה "מתי שיהיה סוף העולם" עניתי והסתכלתי עליה ברצינות "מה?" היא הסתלכה עלי המומה "עזבי בואי כבר" אמרתי ויצאנו מהבית שלי, "שיט האוטו שלי אצל אבא שלי" אמרתי בעצבים "יופי באמת" קורל אמרה והסתכלה עליי "מה את רוצה" שאלתי בעצבים. "ניראלך שאני אסע באוטובוס?" היא צרחה "מפונקת" מילמלתי והעפתי אחורה את שערי החום, "היי" רועי נעצר לידנו "אוו יופי רועי תודה" קורל אמרה וחייכה "את לא רצינית איתי" מילמלתי בעצבנות "מייגן את מתכוונת לשבת או לעמוד עוד הרבה זמן פה?" אמר רועי וקרץ לי שאפתי את האוויר והתיישבתי, "אז לאן נוסעים" רועי הציץ עלי ונסיתי להתעלם מעינייו הכחולות והסוחפות "לבית חולים" מילמלתי בשקט "מה בית חולים מי חולה?" הוא שאל מודאג "אני בהיריון" קורל אמרה והסתכלה על ידייה "מה?" רועי שאל מודאג "מאתמול אור ואני שכבנו וכניראה איבדנו את עצמנו והוא שכח לשים אמצעי הגנה" היא אמרה בעצב "איפה אור?" רועי שאל והסתכל במראה עלי "הוא ניתק את הקשר איתי ואני אוהבת אותו" היא אמרה בעצב "אני אדבר איתו אל תדאגי" הוא אמר וחייך בנימוס הוא מלאך פשוט מלאך. "שלום זה בקשר להפלה" אמרתי לפקידה שישבה שם "בת כמה את?" היא שאלה במתיקות "הא לא אני עושה את ההפלה" אמרתי בקרירות וקורל ניגשה "אני עושה אותה" היא אמרה עצובה "בת כמה את?" היא שאלה המומה "17" קורל ענתה והסתכלה על הטבעת שלה "אני צריכה אישור של ההורים שלך" הפקידה אמרה והייתה בשוק "ההורים שלי לא יודעים ואם הם ידעו זה לא יהיה טוב יש לי את הכסף" קורל אמרה בקול משכנע "תקשיבי גברתי תעזרי לה" אמרתי לפקידה "אני לא יכולה אני צריכה מישהו מגיל 18 ומעלה" הפקידה אמרה "אני עוד שבוע בת 18" התעקשתי "אז עוד שבוע תבואו" היא אמרה עצבנית "אני בן 18 ואני איתם" רועי הופיע לידי "תעודת זהות יש?" הפקידה שאלה ורועי נתן לה "הכסף?" היא שאלה "הנה" הגשתי לה את המעטפה מנסה לא לבכות "לכו ישר ותפנו ימינה לדלת גדולה" היא אמרה "תודה" חייכתי בעצב והלכתי עם קורל כשרועי מאחוריי. "קורל?" הקול של הרופאה נשמע מחוץ לדלת "כן?" קורל אמרה בחשש "את יכולה להכנס" היא חייכה "בהצלחה" אמרתי וחיבקתי אותה "בהצלחה" רועי אמר ונתן לה נשיקה ללחי "ת-תודה" היא אמרה ונכנסה. כבר ערב אני עייפה ורעבה "מייגן?" שמעתי את הקול של רועי כנראה הייתי די רדומה אז קפצי "הא מה?" שאלתי עייפה "חח קחי הבאתי לך קפה" הוא אמר והתיישב לידי הרחתי את הריח שלו ורציתי להתכרבל איתו באותו רגע "שמעתי שאת הבאת את הכסף לקורל" הוא אמר והסתכל עלי "מתברר" עניתי בשקט "נחמד מצידך" הוא אמר ואני שתקתי "הם יסיימו עם זה רק מחר נלך אלייך או אלי?" הוא שאל מחוייך.
הוא קירב אותי לקיר והתחיל לנשק אותי השפתיים שלו היו כל כך מדהימות הוא ירד מהשפתיים שלי לצוואר ואני רק פלטתי גניחות קטנות ואז זה פשוט קרה. קמתי לצידו גופו השחום עם הקוביות נח על המיטה שלי ושערו החום שהיה בתסרוקת מארינס גבוהה היה מפוזר "בוקר" מילמלתי והסתכלתי עליו בחיוך "בוקר טוב" הוא אמר "תקשיבי בקשר למה שהיה בלילה אל תחשבי על זה כלום אני לא אוהב אותך וגם את לא ממש הטעם שלי"….
חמש דירוגים ממשיכה איך יצא לדעתכם??
תגובות (3)
מושלם♥♥זה יהיה יפה כשתוסיפי תיאורים ואת הרגשות אל דן בן כמה הוא איך הוא נראה ומקווה שתמשיכי♥
חח אופס רציתי להגיב לסיפור אחר אל תתייחסוXD
איכ ילד מגעיל רועי הזה
תמשיכי