התאהבתי במורה שלי פרק 24

אני ובן בילינו את היומיים האחרונים אצל הוריו, רציתי שהוא יתחיל להיות איתם כמה שיותר.
הוא הסביר שבקושי יש לו זמן לבוא אליהם, בגלל הפנימייה ובקושי מביאים לו חופשים.
היה לנו ממש כיף, כל המשפחה שלו שמחו להכיר אותי ואני עוד יותר שמחתי להכיר אותם, הם אנשים נפלאים, טובי לב עם הרבה חום ואהבה, אני שמחה שבן נפל על משפחה כזאת שהאמינה בו ולא וויתרה לו ברגעים שהיו הכי קשים לבן ולהם ביחד, אני חושבת שאם הם לא היו מאמצים אותו, בן היה היום במקום אחר, אני חושבת שהוא היה נהפך לעבריין או משהו בסגנון, אני ממש שמחה שהוא ההפך מזה.

"היי אלכסי", אלה קראה בשמי נלהבת, היא קמה מהכיסא וחיבקה אותי חיבוק ארוך.
"מה קורה יפה?", שאלתי אותה והתיישבתי כיסא לידה לאחר שהתנתקנו מהחיבוק.
"בסדר, איך היה בבית?", היא שאלה וחיוך עלה על פניי, אם היא רק הייתה יודעת מה עשיתי בחופשה, יכול להיות שהיא הייתה הורגת אותי, היא מטורפת על בן.
"בסדר את יודעת, משפחה וזה", שיקרתי, אבל זה דיי שיעשע אותי.
"יפה, גם אני הייתי לרוב עם המשפחה שלי ויצאתי פעם אחת", היא אמרה ותחבה אל פיה מזלג עם חתיכת עוף.
"יפה…איפה כולם, מה את אוכלת פה לבד?", שאלתי ובכללי, החדר אוכל היה כמעט ריק, מוזר.
"לא יודעת אבל הייתי ממש רעבה אז לא יכולתי לחכות לכולם", היא אמרה והמשיכה לאכול כאילו לא אכלה שנה.
"לבריאות", ציחקקתי והרגשתי שתי ידיים גבריות תופסות את פניי מאחורה ושפתיים חמות נוחתות על לחיי לנשיקה ארוכה ונעימה, סובבתי את ראשי וראיתי את רועי שמחייך את החיוך המדבק שלו וגרם לי לחייך גם.
"היי רועי, לא הבנתי מי זה", אמרתי ובדקתי אם בן במקרה לא נמצא בחדר אוכל, לא רציתי עכשיו בעיות איתו, עברו עלינו שלושה ימים מושלמים, לא רוצה להרוס את זה.
"מה קורה יפה?", הוא אמר ולחיי האדימו, כל פעם שהוא קורא לי יפה אני מסמיקה.
"בסדר רועי, איך היה בחופשה?", שאלתי וחיוכו נמתח לקו ישר ומבטו נהפך לרציני.
"ככה, את יודעת…", הוא אמר ועיניי הדבש שלו נראו פתאום עצובות.
"רוצה לדבר על זה?", שאלתי וידי אחזה בכף ידו, הוא הביט על ידנו המשולבות ואחר כך הביט בעיניי, הוא הניד את ראשו וקם לשים לעצמו אוכל.
"מה עובר על הילד?", אלה שאלה בפה מלא והצחיקה אותי באיך שנראתה.
"לא יודעת, אבל משהו רע עובר עליו", אמרתי, דאגתי לו, משהו קורה לו ואני רוצה לנסות לעזור לו, אבל אני מרגישה שהוא מתרחק ממני לאחרונה, מאז שאני עם בן הוא התרחק ממני.
רועי חזר עם מגש וצלחת מלאה באוכל והתיישב על ידי.
הוא אכל ושתק, הוא לא הסתכל עלינו אפילו והרגשתי רע עם זה, לא יודעת למה.

רועי ואלה סיימו לאכול, יצאנו החוצה, התיישבנו בפרגולה ואני ורועי הדלקנו סיגריה.
רועי היה מנותק, הוא כאילו חשב על משהו, זה בטוח על מה שקרה לו בחופשה.
"הלו רועי, מה עובר עליך?", שאלה אלה ורועי זרק את הסיגריה על הריצפה, הוא סיים אותה בדקה ולא שם לב לזה אפילו.
"אני בסדר, טוב…נדבר", הוא אמר וקם מהפרגולה, הוא תחב את שתי ידיו אל כיסיי המכנס שלו והלך.
"וואי מה עובר עליו?",אלה שאלה טיפה בכעס.
"לא יודעת, מוזר נכון?", שאלתי והבטתי ברועי שלאט לאט דמותו נעלמה.
"כן מאוד", היא אמרה וגילגלה את עינייה.
"שלום יפות שלי", נטלי צעקה בעודה מתיישבת על ידי על הפרגולה בחיוך חושף שיניים וכרכה את ידה על כתפי.
"בסדר, מה את כזאת מאושרת?", שאלתי והיא חייכה עוד יותר.
"אני מאוהבת", היא אמרה במבט חולמני ונשכה את שפתה התחתונה.
"במי?", אלה שאלה בסרקנות.
"הוא גר בשכונה שלי, הוא עבר לגור שם לפני שבוע, הוא זה מושלם בנות אין דברים אלה", היא אמרה ומבט מאוהב נמרח על פניה.
"בהצלחה נטי", אמרתי לה והיא חיבקה אותי, אני חושבת שבחיים לא ראיתי אותה מחייכת כל כך הרבה.
"בהצלחה, אולי תראי לי איך הוא נראה", אלה אמרה ונטלי קמה והתיישבה על ידה להראות אותו בפייסבוק.
קלטתי את חפיסת הסיגריות של רועי על המושב של הפרגולה, הוא שכח.
"אני כמה דקות חוזרת", אמרתי להן אבל הן היו ממש מרוכזות בחבר של נטלי ולא שמו לב שהלכתי.

"את לא מבינה, לא רוצה לשמוע אותך יותר, את מתה מבחינתי, את והבעל המזדיין שלך", שמעתי את רועי אומר כנראה לאמא שלו, לא ידעתי אם להיכנס או לא, אז דפקתי.
"רועי לא פה", הוא צעק בעצבים ופתחתי את הדלת, הוא היה לבוש רק בבוקסר, גופו היה חשוף, הוא שרירי ושחום, הוא ממש סקסי.
"מה את רוצה אלכסה?", הוא שאל בחוסר סבלנות וחיכה שאענה.
"באתי להביא לך את הסיגריות שלך, אתה שכחת על הפרגולה", אמרתי והשתדלתי להסתכל רק על העיניים שלו ולא על גופו החשוף.
"תודה", הוא ענה וחטף את החפיסה מידי ושם על השידה.
"הכל בסדר?", שאלתי, מפחדת מהתגובה שלו, הוא נורא עצבני.
"בקיצור מה את רוצה?באת לזיין לי במוח?", הוא שאל ופערתי את עיניי, ממש נעלבתי, הוא בחיים לא דיבר אלי בצורה כזאת.
"סליחה, אני לא אשאל אותך יותר כלום", אמרתי בטון פגוע ובאתי ללכת אבל הוא מיהר לתפוס את ידי ולסובב את גופי אליו.
"אני מצטער אלכסה, לא התכוונתי", הוא אמר ובלי לשים לב הוא הצמיד את גופי אליו והרגשתי את חום גופו מתעטף על גופי וגרם לצמרמורת נעימה.
"רועי, זה שאתה עצבני זאת לא סיבה לדבר אלי ככה", אמרתי, הייתי ממש עצבנית וטעונה, אני שונאת שמדברים אלי ככה.
"אלכסה", הוא התחיל להגיד וללטף את פניי. "אני באמת מצטער, עבר עליי המון, לא התכוונתי לצאת עליך ככה…נשבע", הוא אמר, ראיתי כאב בעיניו, לא יכולתי שלא לסלוח לו.
"בסדר", עניתי, הוא חייך חיוך קטן והתרחק ממני.
"תודה על הסיגריות", הוא אמר ונכנס למקלחת.

חזרתי בחזרה לפרגולה ובן ישב שם לבד ועישן סיגריה.
"התגעגעתי אליך", לחשתי בשקט והתיישבתי על ידו.
"גם אני, מאוד", הוא אמר וגרם לכל האהבה שלי אליו לצוף ולרצות אותו יותר.
"בואי למשרד שלי, אני צריך להראות לך כמה מהעבודות שלך, שאני רוצה שתתקני", הוא אמר וחייך חיוך משועשע.

נכנסנו למשרדו והוא נעל אחריו את הדלת.
הוא הצמיד אותי על הקיר בחוזקה ותפס בפניי, עיניו השחורות היו סוערות ופרואות, כל כך חשקתי בו, יותר מאי פעם, אחרי כל מה שהוא סיפר לי אני מעריכה אותו יותר ומאוהבת יותר, הוא מושלם בעיניי.
"את כל כך יפה אלכסה", הוא לחש בקול צרוד וגרם לי לרצות להפשיט אותו ולעשות בו מה שרק אני רוצה.
"אתה מושלם בן", לחשתי ונשקתי אותו.