מבט בן
היה יום יפה , בהיר שטוף שמש , זה היה בשבת לא היה משהו מעניין לעשות בבית חוץ מלצפות בתכוניות בישול משעממות שאמא שלי צופה בהן כהרגליה, אז החלטתי לעשות משהו אם עצמי ולצאת לפארק , שמתי שורט קצר של נייק גופייה לבנה וכפכף לבן, אספתי את שערי השחרחר לקוקו גבוה , הבטתי במראה , הסתכלתי על עיני החומות והגדולות ומילמלתי לעצמי על למה אלוהים לא ברא לי עיניים כחולות, ויצאתי. הפארק היה במרחק 5 דקות מהבית שלי ככה שהגעתי מהר,כשהגעתי לפארק החלטתי לא להתמהמה וישר למצוא ספסל מוצל ונוח להעביר בו את השעה הקרובה, ישבתי בספסל רואה את עוברי האורח, האמהות עם ילדיהם , סבים משחקים שחמט , ואני מתבוננת בהם הכל רגיל כלכך ונורמאלי , שונה ממה שאני רגילה אליו .הציפורים מצייצות , קול צחוקם של הילדים וצעקות השח ומט והעליזות .העזתי להרגע להשען על הספסל עם האוזניות לתת למוזיקה לעשות את שלה , לנוח , הסתכלתי סביבי לראות אם יש אדם כלשהו שיוכל להרוס לי את התוכנית ה"תרגע ותנוח בפארק מלא באנשים" שלי, ולא שמתי לב למישהו כזה .אבל אז תפס את עיני בחור שנראה בגילי אולי פלוס שנה שנתיים הוא היה גבוהה כלכך , עיינו שחורות כפחם שערו שחור גם הוא , גומה בלחי הימנית , גופו גברי שרירי במקצת , הוא לבש גופיית סבא רגילה מכנס צמוד של אדידס כפכפים ושעון שחור על ידו, לא יכולתי להפסיק להסתכל עליו נראה כלכך פשוט והוא היופי שבפשטות , אחרי שמבטי נתלה בו כמה דקות ארוכות החלטתי ליסוג שלא אראה מוזרה,חשבתי שלא יסתכל , לא ישים לב ,מי אני לידו ? למה שיסתכל עליי? הוא כזה יפה בטח יש עליו מליוני מעריצות ומה אני לידן? כמו שהבנתם יש לי שיער שחור עיניים חומות אני רזה במקצת , לא בולטת בגופי (אם הבנתם למה התכוונתי) . הוא התקדם לו , נעלם מתווח ראייתי , התעצבתי וחזרתי לשלי תחבתי את האוזניות לאוזניי, נשענתי על הספסל הגברתי את הווליום ועצמתי את עיני , כל שנייה מרגישה שאני הולכת להרדם , הנה החום של השמש שנעים לי להרגישו אותו צורב על גופי , השירים , הרוח , השקט . לא ! אין מצב שאני נרדמת על ספסל בפארק כמו איזו חסרת בית . קמתי הוצאתי את האוזנייות פתחתי את עיני ולפתע קלטתי אותו ממש כאן ,הוא יושב ממש לידי גם הוא עם אוזניות רק שהוא מתבונן בי בשעשוע קל . הסמקתי ,כאשר שם לב ציחקק הוריד את אוזניותיו ובירך אותי לשלום , היי אני בן . העזתי להסתכל וחיוכו היה יפה מאוד גומתו נראתה כמו חור שחור מהפנט , שיניו לבנות כלכך , כבש אותי .. היי , אמרתי אני בל, נעים מאוד בל ,אמר התחלנו לדבר שיחת חולין שכללה את השאלות מה הגילאים ובאיזה תיכונים כל אחד לומד , הוא לא לומד . הופתעתי לגלות שכן צדקתי ובן היה גדול ממני, בשלוש שנים, הוא היה בן 19 ואני בת 16 הוא גר לבד כבר שנה ועבר לכאן לפני כחצי שנה נהנתי כלכך לדבר איתו אך לפתע קיבל שיחת טלפון ונראה כאילו היה מוטרד מהשם שמופיע לו על הצג הוא ענה קם מהספסל והחל למהר ללכת , הוא ניתק את השיחה ואמר ששמח להכיר אותי , אם תרצי תסמסי לי אני אשמח ולפני ששמתי לב ראיתי שרשם לי את המספר שלו על פיסת עיתון קטנה שככל הנראה מצא על הרצפה , לקחתי אותה ותחבתי לכיסי . חזרתי לבית מוטרדת ממחשבות עליו , למה בחיים לא ראיתי אותו? למה כשראיתי אותו התרגשתי כמו שלא התרגשתי מעולם? והכי חשוב למה אני לא מפסיקה לחשוב עליו ? ואז נזכרתי במספר שבכיס , חזרתי בדיוק בזמן לארוחת הערב אך לא היה לי חשק לאכול , וויתרתי עליה ועליתי לחדרי , הוצאתי את המספר והכנסתי אותו למגירה הלכתי למיטה פשטתי את בגדיי נשארתי רק עם תחתונים הדלקתי את הטלויזיה והרגשתי איך לאט לאט עיניי נעצמות .. המשך יבוא
תגובות (0)