"את הסיבה שהחיים שלי כבר לא אותם חיים" פרק 35

~דניאל~
הפיצית שלי התקשרה אליי , מהר קפצתי על הפלא ועניתי , היא התנשמה בחוזקה ובכתה , היא הייתה חסרת אונים , רציתי להרוג מישהו ששמעתי אותה ככה , ניסיתי להבין אותה , והדבר היחיד שהצלחתי לקלוט זה שהיא בתל אביב ורודפים אחרייה , כשהגעתי הבני זונות האלה זרקו אותה על הכביש וברחו , רצתי אלייה בכל כוחי , ניסיתי להשאיר אותה ערה אבל היא פשוט עצמה את העיניים בניגוד לרצונה והפסיקה לנשום , ברגע שראיתי את זה הרמתי אותה ודפקתי ספרינט לאוטו , הנחתי אותה במושב האחורי ונסעתי כמו משוגע , כמעט ועשינו תאונה מרוב הלחץ שההייתי , הקטנה שלי חייבת לחיות אסור לה למות !! אני לא אתן לזה לקרות
נכנסתי בצעקה לבית חולים כשעמית נמצאת בידי
"שמישהו יעזור לי"
הרופאים רצו לכיווני והניחו אותה על מיטה
"איך זה קרה?" שאלה אותי האחות
"רדפו אחרייה אני חושב שגם הרביצו לה , היא פשוט איבדה את ההכרה איך שהגעתי"
"אווקיי אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו"
"מה זה כמיטב יכולתנו , אתם תצילו אותה ותחזירו את הילדה הזאת לחיים" התעצבנתי
"אדוני אני מבינה את הכעס שלך , אבל אני לא יגולה להבטיח לך דבר , אנחנו נעשה כל מה שביכולתנו כדי להציל אותה , בנתיים תמתין בחוץ" אמרה ונכנסה יחד עם עמית לחדר
זזתי מצד לצד ללא הפסקה , היה באלי למות , לא הבנתי איך הבן זונה הזה שולח אותה לבד , איך הוא לא שומר עלייה , מה עבר לו בראש , וואייי שיט רועי , אני חייב להודיע לו
התקשרתי מהר למספר והוא ענה תשוש
"רועי בוא דחוף לבית חולים בתל אביב"
"מה קרה ?" שאל לא מבין
"זאת עמית , פשוט תבוא" אמרתי וניתקתי בזריזות כי ראיתי את הרופא יוצא מהחדר
"דוקטור , מה איתה ?"
הוא הוריד את הכובע מראשו והחל לומר
"תראה היא .."