חלום שהוביל למציאות , פרק 23.

"אמא מה יש לאכול ?" שאלתי כשנכנסתי הביתה, " יש שניצלים ופירה " היא אמרה מתקדמת אלי, כשהיא ראתה אותי , היא נעצרה מסתכלת עלי בתדהמה , " מה ." שאלתי לא מבינה היא הצביע לכוון שלי , הסתובבת י" אהה " אמרתי כשראיתי את כולם מאחורי, " הם גם אוכלים פה היום" קבעתי לה .
" טוב " היא ספק שאלה ספק אמרה , כול אחד לקח צלחת ומלא לו אוכל , התיישבנו מול הטלוויזיה ואכלנו , " תגידו אני שומעת יללות של כלב ?" נוי שאלה .
" אוי הכלבה של אישי , הוא בקש ממני לדאוג שיש לה אוכל.." אמרתי ומיהרתי לחצר שלו , כשהכלבה ראתה אותי , היא נבחה עלי , כועסת שלא הבאתי לה את האוכל , מילתי לה מהר את המים והאוכל , היא הלכה ישר לאוכל והתחילה לאכול , התיישבתי לידה מלטפת אותה, כשהיא סימה לאכול , היא סמה עלי את הראש שלה , המשכתי ללטף אותה , גם אני וגם היא נהנות מהרגע, " את יודעת שאני מתגעגעת ליישי ?" שאלתי אותה , מנסה למצוא נחמה בכלבה, היא הביטה בי עם עיניים עצובות ייללה יללה קטנה ועצובה ,כאילו אומרת לי שגם היא עצובה שהוא לא פה איתה.
התרוממתי והכנסתי אותה איתי הביתה, הלכתי למקרר שלו , הוצאתי את הדברים וזרקתי אותם , הוא לא יהיה פה לעוד מלא זמן ממילה .
גנבתי לו את הגלידה שנשארה , צילמתי לו את זה ושלחתי לו , "גנבתי.." עם סמיילי קורץ , בוא נראה מתי זה יגיע אליו עכשיו , מלמלתי לעצמי, הכלבה הסתכלה עלי כאילו נפלתי מהירח .
שוטטתי לי בבית ,נכנסתי לשירותים לוקחת בקבוק של הסבון גוף שלו , עברתי לחדר ועלה לי רעיון , לקחתי חולצה גדולה מספיק כדי שתכסה לי עד כמעט הברכיים , הנחתי בתוך האמבטיה , סגרתי את הפתח שיוצא ממנו המים ומילתי את האמבטיה , סופי, הכלבה הסתכלה על מה שאני עושה , היא כנראה נהנתה מהריח כי היא לא הפסיקה לדחוף את האף לאמבטיה .
"סופי תרחיקי את האף שלך מהאמבטיה …" בקשתי , " אני יעשה לסמיכה שלך גם ריח כזה , רק תרחיקי את האף מהמים .." נלחמתי איתה, כשאמרתי לה שאני אעשה לה גם ככה היא יצאה החוצה , לא ידעתי לאן אבל לא היה אכפת לי סגרתי מהר את הדלת שלו תכנס שוב, טבלתי את החולצה כמה פעמים במים עם הסבון ,שפשפתי כדי שיהיה ריח ושתפתי מהסבון , הרחתי את החולצה , היה לה ריח של יישי אחרי מקלחת, יצאתי כדי לתלות אותה לייבוש וכמעט נפלתי על סופי , " סופי .." התלוננתי אליה , היא סחבה עם הפה שלה את הסמיכה שיש לה המיטה שיישי סידר לה , היא עצרה והסתכלה עלי , כאילו שואלת , מה את רוצה ממני , צחקתי עליה טליתי את החולצה מהר ולקחתי את הסמיכה של סופי ,עשיתי את אותה הפעולה שעשיתי עם החולצה שלי וטליתי גם אותה .נתתי נשיקת פרדה לסופי והבטחתי שאני אחזור בערב להוציא אותה לטיול.
כשחזרתי , כולם ישבו על הספה , " לאן הלכת?" עומר שאל .
" להאכיל את סופי .." התגוננתי .
" כמה זמן ?" הוא שאל בתדהמה.
" ה אכפת לך ?! " התעצבנתי , " אני אעשה מה שאני רוצה וכמה זמן שאני רוצה …" צעקתי עליו .
" טוב , טוב אל תהרגי אותי, סתם ניסיתי לצחוק איתך , מה יש לך ?" התגונן .
נשמתי עמוק מנסה להירגע התיישבתי ליד נוי והיא לחשה לי " תגידי , יש מצב את עצבנית בגללה…" היא רמזה לי .
" פאק.. יש מצב " אמרתי ורצתי לשירותים . אוף מלמלתי כשראיתי שזה בגלל זה .
כשיצאתי היא הסתכלה עלי מחקה לתשובה , הנהנתי עם הראש, " טוב חברה , אני חושבת שכדאי שנפרוש," היא אמרה לכולם , מתן ועומרה הסתכלו עלה לא מבינים למה צריך ללכת פתאום , היא דחפה את שניהם החוצה ממלמלת ביי קצר, " בי החזרתי וסגרתי את הדלת.
הלכתי למיטה נשכבתי על הגב , הטלפון שלי צלצל הסתכלתי וראיתי שזה הודעת וואצאפ' מיישי .
" הייי ראיתי את זה רק עכשיו .. למה את גונבת את הגלידה הכי טעימה שלי ?!"שלח עם סמיילי קורץ. הוא שלח לי תמונה של ילדה קטנה עם שיער ארוך גלי , היא חיכה בתמונה למרות שהיא הייתה נראה סובלת , " מי זאת ?, שאלתי .
אהובי :" אחותי הקטנה , היא בת 4 " הוא השיב .
" אזה חמודה , תמסור לה החלמה מהירה "
אהובי: " כבר מסרתי, היא מוסרת תודה , סיפרתי לה עליך , היא לא יכולה לחכות לאות אותך …"
" גם אני "
" תגיד אמא שלך כבר דברה עם אבא שלך ." שאלתי .
אהובי: " כן , אבל זה ייקח קצת זמן, אחותי גם צריכה להחלים ,אני אנסה לערב בזה גם את אח של אבא שלי , הוא מאוד רוצה שנחזור לגור בארץ , אולי הוא יצליח לעשות מה שני לא מצליח.."
יכולתי ממש לראות את הפרצוף שלו , עצוב כול כך , לבשתי את הפיג'מה שלי מה שלבשתי בלילה האחרון שהינו בייחד צילמתי את עצמי על המיטה ככה שרואים את כול הגוף שלי ושלחתי לו , " תמונת מצב, כתבתי , אחרי כמה שניות הוא שלח לי תמונה שלו שוכב על מיטת בית חולים ואחותו ישנה עליו .
" אני מקנה באחותך .." שלחתי עם סמיילי עצוב .
אהובי: " אל תקני , אני עוד מעט חוזר!" הוא שלח , הלב שלי נוטר, מה יש מצב הוא חוזר בקרוב?! .
" מה אבא שלך שינה את דעתו?"
" אהובי" לא לשנות את דעתו אני בספק אם זה יקרה מתישהו, אבל לדוד שלי יש השפע מאוד גדולה עליו " .
אהובי: טוב האחות באה אני חייב ללכת , אוהב אותך " כתב עם סמיילי מנשק.
שלחתי לא ," גם אני " ויצאתי מהמיטה , אמא דיברה בטלפון וכשראתה אותי מלמלה משהוא בשקט וניתקה , " עם מי דיברת ?" שאלתי חושדת ..
עם אבא שלך " ענתה בתמימות ," אני עושה ארוחת ערב מה את רוצה לאכול ?" הוסיפה משנה נושא , לא היה לי כוח להתווכח איתה אני אגלה מה היא זוממת בקרוב.
" כול דבר יהיה טוב "אמרתי , יצאתי לבית של יישי בדקתי אם החולצה כבר יבשה , היא עוד הייתה רטובה , התבאסתי , סופי קפצה עלי קצת , לקחתי את הרצועה שלה שמתי עליה ויצאתי איתה לסיבוב קטן הלכנו עד סוף הרחוב ורצנו חזרה . הכנסתי אותה לגינה של יישי וחזרתי הביתה הגעתי בדיוק בזמן לאוכל , לקחתי לי אוכל והתיישבתי ליד אבא, " אתם הולכים להגיד לי על מה דיברתם ?" שאלתי אותם ?,
" לא זה עניין שלנו , זה לא נוגע אליך, " אמא אמרה מעת עצבנית .
" את בהריון!" קבעתי , אני בטוחה בזה , הרי מה עוד יש להם להסתיר ממני?!.
" אולי.." היא אמרה מתחכמת , " ידעתי" קראתי בשמחה , אמא ואבא ואמא הסתכלו עלי כאילו אני עושה מהומה גדולה מידי מזה ..והיה במבט שלהם עוד משהוא , לא הצלחתי לשים עליו את האצבע, סיימתי לאכול שמתי את הצלחת בכיור והלכתי לחדר , הוצאתי בד קנוואס וציירתי את סופי. כשסיימתי כבר היה מאוחר אז נכנסתי למקלחת התקלחתי ונכנסתי לשון מהר.
התעוררתי באמצע הלילה הייתי ממש צמאה , הלכתי למטבח ומילתי לי כוס מים הסתובבתי לכיוון הסלון , בחושך עמד מישהו , הוא התקדם אלי לאט לא יכולתי לראות את הפנים שלו היה חשוך מידי, הוא המשיך להתקדם פחדתי השתתקתי מרוב פחד, הוא התקדם עוד והפנים שלו נחשפו, ציפיתי לראות את פני צלקת , אבל לא, זה היה יישי .
" יישי ?" שאלתי , הוא חייך את החיוך המהמם שלו ונעצר רוצה שאני אסגור את המרחק בנינו , שמתי מהר את הכוס בשיש ורצתי אליו קפצתי עליו נתליתי עליו ונישקתי כול סנטים מהפרצוף שלו , הוא רק עמד וחייך , חיבקתי אותו חזק חזק " אני מקווה מאוד שזה לא חלום , כי אם זה כן , אני לא רוצה להתעורר ! ".
" אני יכול להבטיח לך שזה לא ! " הוא אמר ונשא אותי למיטה , הוא הניח אותי ונשכב לידי נצמדתי אליו מהר והוא חיבק אותי ונשק לראשי , " אני אוהב אותך כול כך " אמר הסתכלתי עליו על העיניים הכחולות האילה ונישקתי אותו נשיקה חמה ואוהבת , "התגעגעתי אליך כולכך ". מלמלתי לחזה שלו , מקווה שזה באמת לא חלום .