התאהבתי במורה שלי פרק 21

ראש השנה הגיע, אני ובן בדרכנו לביתו. התרגשתי, אני לא יודעת מה הולך לקרות אצלו בבית, איך המשפחה שלו תקבל אותי, כל הדרך אני במחשבות אשר לא נותנות לי מנוח לרגע אחד.
"תירגעי, הכל יהיה בסדר ילדה", בן הרגיע אותי וליטף את פניי בעדינות שהרגיעה אותי ישר.
"כן, אתה צודק", אמרתי ושיחררתי את חגורת הביטחון מעליי ויצאתי מהרכב.

בן דפק בדלת, על הדלת היה שלט קטן שעליו רשום "משפחת בן חמו". הרגשתי איך ליבי מזנק ממקומו ואת קצב הפעימות מתגבר.
את הדלת פתחה אישה בת חמישים בערך, שיערה היה בלונדיני, עינייה ירוקות, אף קטן וסולד, היא יפיפייה ומטופחת, היא לבשה מכנס שחור ואלגנטי וחולצה לבנה אשר יושבת מצויין על גופה הרזה.
היא בכלל לא דומה לבן, לבן יש עיניים שחורות ושיער שחור ומלא, הוא שחום מטבעו ולאישה יש עור לבן וחיוור.
נכנסנו לתוך הבית, הוא לא כל כך גדול, הסלון שבצד השמאלי של הבית קטן ורק שתי ספות מעור בצבע שחור וכורסה שחורה מעור שהקיפו שולחן מעץ מלא בצבע שחור וארון גדול וותיק מעץ אשר צמוד לקיר מלאו אותו. לפני המטבח יש שולחן גדול בצבע לבן מזכוכית אשר צמוד לקיר ואחריו בצד ימין יש את המטבח, הארונות בצבע לבן והשיש בצבע אפור כהה ומקרר בצבע לבן. עם כל זה שהבית לא גדול ויוקרתי הוא מקרין חמימות נעימה.
"כמה שהתגעגעתי אליך יקירי", האישה שפתחה את הדלת אמרה לבן ועטפה אותו בחיבוק חזק.
"גם אני התגעגעתי אליך אמא", בן אמר והתנתק מהחיבוק.
היא התקרבה אלי ונתנה לי חיבוק, הרגשתי את החום בחיבוק וזה גרם לי להיזכר באמא שלי, כמה חסר לי החום הזה והאהבה הזאת שכבר שנתיים שלמות לא הרגשתי ממנה.
"אני שושנה", היא אמרה לאחר שהתנתקנו מהחיבוק ועינייה הירוקות הביטו בי וחיוך חושף שיניים הופיע על פנייה.
"אני אלכסה, נעים מאוד", אמרתי בביישנות ובחיוך מובך.
"איפה כולם?", בן שאל את אמו והלך למטבח.
"אבא אצל מני והילדים בחדרים, לא יוצאים משם", היא אמרה ביאוש וחייכה.
בן התקרב אלי ובידו הייתה כוס קולה קרה.
"קחי", הוא הביא לי את הכוס והודתי לו.
"אתם בטח רעבים, הכנתי אורז צהוב וקציצות ברוטב", היא אמרה בחיוך וישר הלכה למטבח בכדי לשים לנו אוכל ובן משך בידי אחריו לשולחן האוכל הגדול.
התיישבנו על הכיסאות ובן החל ללטף את לחיי ועיניי הביטו בעיניו השחורות שאני כל כך אוהבת.
"את בסדר?", הוא שאל וחייך חיוך קטן וצדדי.
"כן, שתדע שיש לך אמא מדהימה", אמרתי וחיוכו התרחב ופניו התקרבו אל פניי, הוא נתן לי נשיקה ארוכה על השפתיים והזזתי אותו ממני.
"למה ככה?", הוא שאל והביט בי במט שואל.
"לא נעים לי ליד אמא שלך", לחשתי לו והוא צחקק.
אמו הגיעה עם שתי צלחות בידה והניחה על השולחן.
"תודה רבה שושנה, יש לזה ריח ממש טוב", אמרתי בחיוך והיא החלה גם לחייך.
"תודה אלכסה", היא אמרה וחזרה למטבח.
אני בן התחלנו לאכול ואמו חזרה אחרי דקה עם צלחת מלאה בירקות חתוכים והניחה אותה על השולחן לידנו.
"תודה מלכה שלי", בן הודה לאמו בפה מלא בקציצות ואורז וזה הצחיק אותי, פתאום אני מגלה בן אחר, יותר רגוע, יותר מאושר. הבן האמיתי נמצא בבית.
סיימנו לאכול, בן הלך לשטוף את ידיו ואני הרמתי את הצלחות והנחתי אותם בכיור והתחלתי לשטוף את הכלים.
ידיו הגדולות של בן חיבקו את גופי מאחור והוא הניח את סנטרו על כתפי.
"אני לא מסכים לך לעשות את זה פעם הבאה", הוא אמר בקול צרוד והרגשתי צמרמורת בכל הגוף.
"בן אל תחבק אותי ככה, זה לא יפה", לחשתי והוא החל לצחקק, הוא התנתק מהחיבוק ונשען על השיש והביט בי במבט משועשע.
"מה מצחיק", שאלתי והסתכלתי עליו.
"כלום…אני מת עליך", הוא אמר והרגשתי את ליבי מחסיר פעימה.
"גם אני מתה עליך", השבתי בחיוך מאושר ובדיוק סיימתי לשטוף את כל הכלים. ניגבתי את ידיי בעזרת מגבת קטנה אשר הייתה תלויה על הקיר ליד המקרר ובן סימן לי לבוא אחריו.
הוא פתח את אחד החדרים ובחדר ישב ילד אשר נראה בן עשר בערך, הוא קלט את בן ועזב את המחשב וקם לחבק אותו.
"בן התגעגעתי אליך", הוא אמר בהתלהבות ובן כרך את ברכיו כדי להיות בגובה שלו.
"מה קורה מלך?", בן שאל אותו והוא התחיל להסמיק כאשר ראה אותי מחייכת לעברו.
"מה אתה מתבייש, לך תביא לה חיבוק", בן אמר והילד משך בכתפו והתחבא מאחורי בן, הוא כזה מתוק ודומה מאוד לאמו, שיערו בלונדיני ועיניו ירוקות ויש לו את תווי הפנים של אמו. ילד יפה.
"לי קוראים אלכסה, איך קוראים לך?", שאלתי והתקרבתי אליו, הוא הסתכל עליי וחייך חיוך מובך ולחיו היו סמוקות.
"אלי, הוא אמר בקול ילדותי ומתוק.
"יש לך שם יפה", אמרתי וחייכתי לעברו.
"תודה", הוא אמר בביישנות ובן העביר את ידו בשיערו של אלי.
"איפה אחותך?, בן שאל והילד חזר לשבת על הכיסא ליד המחשב.
"בחדר", הוא ענה בקול מתוק וחזק לשחק במשחק שלו.
אני ובן יצאנו מהחדר ובן דפק בחדר שמול החדר של אלי. אחותו פתחה את הדלת וקפצה על בן וחיבקה אותו בהתלהבות.
יש לה עיניים ירוקות ושיער שחור וארוך, יש לה גוף ממש יפה.
"היי אני אגם", היא אמרה לאחר שהתנתקה מהחיבוק עם בן.
"נעים מאוד אני אלכסה", אמרתי בחיוך מובך ומבויש.
"התגעגעתי אליך קטנה",הוא אמר ונשען על המשקוף של הדלת.
"גם אני, אולי תבוא לבקר יותר ככה נפסיק להתגעגע, מה אתה אומר?", היא שאלה.
"צודקת, אני אשתדל לבוא יותר", בן אמר והפלאפון של אגם החל לצלצל.
"תבואי אחרי זה לסלון", בן אמר והיא הנהנה בחיוך וחזרה לחדרה.
***

השעון מראה שכבר שבע בערב, השולחן כבר ערוך, אני ואגם עזרנו לשושנה לערוך אותו.
כולם קיבלו אותי ממש יפה ובהמון אהבה, כל החששות החלו להיעלם לאט לאט והתחלתי להרגיש שייכת, הם נותנים הרגשה של שייכות.
הדלת של הבית נפתחה, איש אשר נראה קרוב לגיל שישים נכנס וסגר אחריו את הדלת. שיערו בצבע שחור, כנראה הוא דואג לצבוע בקביעות את השיער כדי להיראות צעיר, עיניו בצבע ירוק, את פניו מכסות כמה קמטים שבקושי נראים לעין, הוא גבר נאה ומאוד מטופח.
בן קם לעברו ונתן לו חיבוק.
"תבוא לבקר יותר ותפסיק לתת לנו להתגעגע אליך ככה", הוא אמר בחיוך וקמתי מהספה והתקרבתי לעברו בכדי להציג את עצמי.
"אני אבוא אבא, אני אבוא", בן אמר ועיניו של אביו הביטו בי במבט בוחן ולאחר מכן הוא חייך והושיט את ידו לעברי ולחצתי אותה.
"אני אלכסה נעים מאוד", אמרתי בנימוס.
"ברוכה הבאה אלכסה, אני יוסי, תרגישי כמו בבית", הוא אמר והודתי לו בחיוך ולאחר מכן הוא הוא הלך לשולחן הגדול והתיישב בראש השולחן וכולם התחילו להתיישב אחריו.
***

סיימנו לאכול ולפנות את השולחן שהיה מלא במטעמים של שושנה, היו הרבה סוגים של אוכל, הכל היה כל כך טעים ומושקע, יש לה ידי זהב.
אחרי שישבנו קצת עם המשפחה שלו, צחקנו ואביו סיפר חוויות מהעבר וכל מיני מקרים מצחיקים שקרו לו עם חבריו, אני ובן נפרדנו ממשפחתו ונסענו לביתו הפרטי, קרוב לבית הוריו.

נכנסנו לביתו של בן, יש רק שני חדרים בבית והבסלון הייתה רק ספת עור אחת בצבע שחור ושולחן קטן מעץ בצבע חום בהיר וארון קטן אשר עליה מונחת הטלוויזיה.
יש לו מרפסת בסלון, מרפסת דיי גדולה וסגורה.
בצד ימין של הדירה יש מטבח קטן עם שלוש ארונות למעלה וארבע ארונות למטה בצבע לבן ומקרר בצבע לבן.
בין הסלון והמטבח יש מסדרון, שם החדר שלו נמצא והמקלחת והשירותים.
הבית היה נקי והריח ממש טוב.
התיישבתי על הספה ובן פשט את חולצתו השחורה מעליו ונשאר רק עם הג'ינס השחור עליו.
הוא שם את החולצה על הספה והתיישב על ידי.
"אני רוצה להגיד לך שיש לך משפחה מדהימה, כולם מדהימים, תודה שהכרת לי אותם. אני מעריכה את זה מאוד", אמרתי והתכוונתי לכל מילה, כל מה שהיה חסר לי בשנתיים האחרונות מההורים שלי, ההורים של בן מלאו את החסר, זה ריגש אותי.
"אני מודה לך", הוא אמר ונצמד קרוב אלי ושם את ידו על הירך שלי.
"על מה?", שאלתי והבטתי עמוק בתוך עיניו.
"על מי שאת, את מדהימה", הוא אמר והרים את ידו מהירך של ושם אותה על פניי וליטף אותם.
התיישבתי עליו והוא הביט בי במבט המטריף שלו.
נתתי לו נשיקה ארוכה על השפתיים, הוא לא עזב, הוא המשיך לנשק אותי ולא עזב.