mad as a hatter
מוסר ההשכל: אין אדם מתאים כדי לעשות שינוי. כל אחד יכול, לא כל אחד רוצה.

ההומלס שידע לצעוק-תחרות כותבים מוכשרים

mad as a hatter 01/06/2015 771 צפיות 7 תגובות
מוסר ההשכל: אין אדם מתאים כדי לעשות שינוי. כל אחד יכול, לא כל אחד רוצה.

"הידד לכל הדברים המאולתרים.
הבא נמחא כפיים לאנרכיה,לפסיכוזה.
נביט בבואות הטירוף היפיפיות,
של תרבות ההיפנוזה.

דברי הלל נשיר לאבולוציה.
צהלות ברחוב לכל המדע המדויק.
נא להתלהב מהחריצים של המראה,
מעט רחמים לאיש ששותק."

לעזאזל איתך הומלס פילוסופי. כולכם כמובן מכירים את הסטראוטיפ שהקולנוע החדיר למוחנו על ההומלס ההוא, שכותב שירה באמצע הרחוב, או צועק דברים שסוקרטס היה אומר. ההומלס המסוים הזה, אחד שקרא לעצמו דיקי לארסון, גרם לי להרגיש מעט רגשות אשם.
הוא עומד ברחוב, ואין לו כלום. הוא עומד והוא נמצא על סף הנפילה לתהום אי הקיום, והוא צועק.
אני עומד ברחוב, ויש לי הכל. אני עומד ואני בדרך לעבודתי המשרדית המבטיחה להביא לי כסף רב ב-30 השנים הבאות, ואני שותק. ועכשיו אני מתחיל להבין מה קורה כאן.
אני חי באשליה שיש לי מה להפסיד ולאיש הזה אין. ומה באמת יש לי להפסיד? את הדירה היפיפה שלי עם הנוף לעיר המטונפת, וכל הרהיטים מאיקאה? כן, זה בהחלט נשמע כמו דבר נוראי, איום, ממלא בטרור, להפסיד. דיקי לארסון עומד ברחוב והוא צועק כל מה שבא לו לצעוק, הוא אומר לי שאני האיש ששותק. במילים האלה אני מרגיש את מבטו עוקב אחרי ועוטף את ידיו סביב צווארי, מנסה להכריח את גרוני להוציא ולו מילה אחת אליה אני מתכוון לחלוטין.
לדיקי אין מה להפסיד ובגלל זה הוא יכול לצעוק כל מה שבא לו לצעוק, על מי שבא לו לצעוק. לי אין מה להפסיד. לעומת דיקי יש סיכוי שלי באמת יקשיבו, ובכל זאת אני שותק.
אבל כדי לא להיות קשה מדי על עצמי, הנה דבר מה.
אתה, כן אתה אני מדבר אלייך. אתה יושב פה ואתה קורא את הדבר מלא הרחמים העצמיים הזה על השתיקה האינסופית שלי. אז אתה שם, קורא שחודר לחיי האישיים, האם אתה כמו דיקי? או שאתה כן עם עצמך, בדיוק כמו שאני התחלתי ברגע זה, ואתה שותק?


תגובות (7)

וואו. זה היה מדהים.

01/06/2015 21:42

אה ובנוגע לשאלה התחלת להיות כנה עם עצמי יותר בזמן האחרון אבל עדיין שותקת

01/06/2015 21:42

תודה :)
ואני שמח/ה שבאמת התייחסת לשאלה וניסית ליישם אותה

01/06/2015 21:44

סיפור יפה.
אני באופן אישי פחות אהבתי בגלל שחסרים לי דימויים בסיפור, תיאורים, דברים שלפי דעתי נותנים את כל היופי בסיפור.

01/06/2015 21:44

    אוקי….פשוט הסגנון שלי הוא פחות בעניין התיאורים אלא המחשבה המופשטת של האדם

    01/06/2015 21:56

וואו. קטע ממש טוב. אני חושבת שאני משהו באמצע. כשמעירים העאות גזענות על כל רקע (צבע עור, דת, לאום, העדפה מינית, גזע וכ"ו) אני ישר קופצת ומרצה ומרצה עד שהמוח של אנשים נוזל דרך האןזניים שלהם.
אבל מצד שני לפעמים אני רואה דברים שהייתי יכולה למנוע ואני פשוט ממשיכה ללכת, או מסתכלת הצידה.
תןדה רבה שעזרת לי לעשות חשבון נפש עם עצמי, אני אנסה לשפר את זה☺

01/06/2015 21:55

מושלם, כרגיל

04/06/2015 00:08
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך