"אומץ או חובה"

"אין לה אומץ אחי"
"היא קטנה מדי בשביל זה"
"היא פחדנית"
באותו לילה המילים האלה הדהדו באוזניי שוב ושוב .
הם התחילו לצחוק עליי, הם חשבו שאני לא יכולה לשתות?! הם טעו! אני יכולה לשתות, כוס, שתיים, בקבוק, אבל מה שיקרה לי אחרי זה אף אחד לא יודע.
"אין לך אומץ תפסיקי להיות איתנו, תהיי עם חברות מהכיתה שלך, ילדות בגילך מה את רוצה מאיתנו?"
הו לא, אני לא מתקרבת מטר לבנות מהכיתה שלי! הן לא חברות שלי מבחינתי האויבות הכי מושבעות שלי! הבטחתי לעצמי להתנקם בהן יום אחד.
"נו לכי כבר!!!"
"תסתום את הפה שלך!" צרחתי בכל הכוח שלי על גיא "סתום את הפה ותן לי את הבקבוק"
"את בטוחה שזה מה שאת רוצה? אם את רוצה אני אעזוב אותם ואסתובב איתך רק אל תשתי את לא יודעת איך תצאי מזה…" ערן, כן כן אותו הילד שמאוהב בי אבל אני לא סובלת.
"כן! כן זה מה שאני רוצה! אני חלק ממכם כבר חצי שנה מה פתאום אתם מגרשים אותי אני מסוגלת לשתות ואני אעשה את זה!"
התחלתי לשתות מהבקבוק, זה היה בקבוק של וודקה, נקי, הרגשתי אותה בגרון והיה לי מגעיל כל כך, היא הייתה חריפה אבל סיימתי את כל הבקבוק.
גיא קם אליי והביא לי את הבקבוק של הקולה כדי שהטעם ירגיש טיפה יותר טוב, התחלתי לשתות אותה והגעתי לחצי, זרקתי את הבקבוק על הרצפה וגיא התיישב לידי.
שכחתי לספר מי זה גיא, גיא הוא הילד הכי חתיך שפגשתי בכל החיים שלי, הוא היה איתי באותו בית ספר עד שעף לפנימייה, יותר נכון העיפו אותו, הוא גדול ממני בשנתיים, כלומר אני בת 14 והוא בן 16, הכרתי אותו עוד בבית הספר, היינו חברים ואהבנו אחד את השנייה הכי שיש חצי שנה עד שהוא עבר לפנימייה ושם פגש את כל החבר'ה. חודשיים אחרי שעבר פגשתי אותו, הוא השתנה, התחיל לעשן, לשתות וכל השטויות האלה. הכינוי שלו עכשיו הוא נייס גיא, וכן אני שוב מאוהבת בו ובגלל זה התחלתי להסתובב איתם.
אז נחזור לאותו ערב, השעה הייתה כבר 2 וחצי בלילה ואמרתי לאמא שאני ישנה אצל חברה.
גיא התיישב לידי ולקח את הבקבוק שהיה מושלך על הרצפה "וואי בואו אמת או חובה"
"לא נו מה אנחנו כיתה ב'?" אמרתי והוא ענה "זה כל הקטע עושים חובות שאף ילד או ילדה בכיתה ב' לא יעשו… או שאת מפחדת אה גל?" ואני עניתי "לא, לא מפחדת יאלה תסובב"
הוא סובב את הבקבוק, סעמקק אור שואל אותי "גל… אמת או חובה?" עניתי בהיסוס "הממ חובה" ידעתי שאני אתחרט על זה "חובה עלייך לנשק את כל הבנים במעגל הזה יותר משתי דקות" עניתי בבהלה "מהההה" חשבתי על זה "ומה גם ערן?" לא רציתי וערן הסתכל עליי במבט מאוכזב, אור צחק ואמר "סבבה חוץ מערן" רק הוא וגיא ידעו מה הולך ביני לבין ערן.
התחלתי מבן, רציתי להשאיר את גיא הכי לסוף, להנות קצת. הגעתי כבר לאור עוד 4 דקות אני על גיא, נישקתי אותו והמשכתי לגיל, גיל נצמד אליי ממש ממש קרוב והושיב אותי עליו עברה כבר דקה וחצי והוא כבר התחיל לגעת בי, התעצבנתי אבל לא התייחסתי כאילו אני לא מרגישה.
"עברו כבר שלוש דקות תפסיקו" אבל הוא המשיך, דחפתי אותו ממני וחזרתי למקומי והוא צרח "הופה גלוש עצבנית" רתחתי מבפנים אבל כשהתיישבתי ליד גיא.
אחרי עוד כמה סיבובים כאלה נשארתי רק בחזיה ותחתון והייתי בדרך גם לאבד אותם, אבל ערן עצר אותם והציע לנוח.
קמתי לקחת כוס קולה, כשכבר הייתי ליד השולחן הרגשתי מישהו מחבק אותי מאחורה, הסתובבתי וזה היה גיא "מה אתה מסתכל עליי ככה?" הוא חיבק אותי חזק ואמר "את כזאת יפה" הסמקתי "תודה… תקשיב אם כבר מדברים אני חייבת להתוודות.. אני שוב אוהבת אותך" הוא הסתכל עליי ואמר "גם אני" ונישק אותי.

השעה 7:15 בבוקר אני מתעוררת מסוחררת לגמרי עם בחילה וכאב ראש באמצע יער.
"מה לעזאזל אני עושה פה?"
הבגדים שלי היו בכל מקום רק לא עליי.
לצערי הבנתי מה קרה אתמול, כל ה"חברים" שלי היו עליי, כעבור שבוע גיליתי שאני בהריון, עזבתי את העיר ברחתי.
אם לא הייתי בוטחת בהם כל כך מהר אולי כל זה לא היה קורה.
ועכשיו הבנתי שלא הייתי אמיצה אלא פחדנית.