שלח לי מלאך- פרק 25- פגישת הרוחות

הרגשה מוזרה הקיצה את שלוותה של סיירה. היא התרחקה מג'סי ועברה להסתכל בחלון השני אל עבר הקהל הרחב של המלאכים הקטנים.
"סיירה?" ג'סי פנה אליה באכזבה וכאב, והשפיל את מבטו מיד.
"ג'סי, אנחנו צריכים לרדת מכאן." היא אמרה בתוקף.
"למה?" הוא לא היה נשמע מתלהב במיוחד.
"אני לא יכולה להסביר ממש, אבל אנחנו חייבים לרדת." היא אמרה, ובכל הזמן הזה המשיכה לעקוב אחרי פרט אחד בקהל המשוטט.
"יש לנו עוד עשר דקות עד שנחזור למטה." הוא אמר.
"לא, זה יותר מדי זמן." אמרה סיירה. היא חשבה לרגע ואז תפסה במבטה את מנעול הדלת שהיה פשוט לפתוח. היא אחזה בו והוציאה אותו ממקומו. דלת התא נפתחה, הרוח החזקה התפרצה פנימה, לתוך התא, והיא קפצה.
"סיירה!" ג'סי קרא בבהלה ורץ לכיוון הדלת הפתוחה. הוא נעצר על הקצה לפני שנפל. פניו מוכים באימה.
סיירה פרשה את כנפיה ודאתה אל תוך הקהל. היא התחילה לעקוב אחרי הדמות. ג'סי הסתכל עליה מלמעלה ולא הבין מה קורה. הוא הלך כמה צעדים לאחור, וחזר להתיישב על הספסל. הוא השפיל את ראשו למטה וטחב אותו בין שתי ידיו. הוא ניסה לשמור על נשימה סדירה עד כמה שיכל, אבל זה היה קשה.

סיירה התהלכה בין המלאכים בקהל במרדף אחר האישה שרק היא יכלה לראות. היה לה מוזר לראות אותה פתאום בקהל. זו הייתה היא, ללא ספק, אבל מה היא עשתה שם? את זה היא הייתה חייבת לדעת.
"נינג?" היא קראה לה. "נינג! תעצרי! לאן את הולכת?" היא המשיכה לעקוב אחרי דמותה, אבל היא לא עצרה, ואפילו הגבירה את קצבה. סיירה המשיכה לרוץ אחריה, מתעלמת משאר המלאכים שעברה על פניהם. היא עקבה אחריה עד שהגיעה לחלקה חשוכה מחוץ לפארק, מוקפת בעצים. רק אז, היא הצליחה לתפוס בכתפה.
בלתי אפשרי.
היא הסתובבה אליה. סיירה חייכה כשעשתה זאת, אך החיוך לא נשאר על פניה זמן רב. הדמות שהייתה מקודם נינג שינתה את המראה שלה במוחה.
"מי אתה?" היא שאלה את הנער לבן השיער.
"מי את?" הוא שאל בחזרה. המבט שעל פניו הדאיג אותה.
"אני מצטערת, חשבתי שאתה מישהו אחר." היא הסתובבה ללכת, אך ידו תפסה בה ומשכה אותה אליו בחוזקה.
"לא. אל תלכי." הוא אמר לה. היא הסתובבה אליו וגרונה התייבש מפחד. הוא היה צעיר ממנה, אך עדיין, מאיים מאוד. "למען האמת, חיפשתי אותך."
"מי אתה?" היא שאלה שוב.
הנער קד קידה מסורתית בחיוך. "אני ווילס."
"מה אתה רוצה ממני?"
"אני רוצה לדבר איתך, על הרוח שאולי מלווה אותך?"
"איך אתה יודע על זה?" היא נבהלה עוד יותר.
"אני יודע הרבה דברים, מעבודתי." הוא הסביר במעורפל.
"מה אתה רוצה לדעת?" היא שאלה. "תעשה את זה מהר, עזבתי מישהו באמצע."
"הדייט שלך?" הוא חייך בלגלוג.
"לא עניינך."
"בסדר, בסדר, אני מתנצל על החטטנות שלי." הוא אמר. "אז, שנדבר?"
סיירה לא יכלה לסרב לו. היא הייתה חייבת לדעת איך ומה הוא יודע על נינג, ומה הקשר שלו לכל זה.
"סיירה!" היא שמעה את היקארו קוראת לה מאחוריה. היא הסתובבה אליה בפליאה. "מה את עושה כאן?" היא שאלה.
"אני, אה," סיירה לא ידעה מה להשיב. "אני-" היא הסתובבה חזרה אל ווילס, אבל הוא נעלם. "מוזר." היא מלמלה.
"מה מוזר?" היקארו שאלה אותה בבלבול.
"הא?" סיירה הסתובבה חזרה אליה. "לא, כלום, זה לא משנה."
"טוב, אז בואי נחזור לספינה. יוקי לא ממש מרוצה מההברזה של שניכם." היקארו שילבה את ידיה.
"נכון, ג'סי. השארתי אותו על הגלגל הענק!" סיירה מיהרה לרוץ חזרה לתוך הפארק. היא התקרבה לכיוון הגלגל הענק, אבל היא לא ראתה את ג'סי באף תא.
היא הסתכלה סביב, וראתה אותו עוזב את הרחבה בראש מושפל. "ג'סי!" היא רצה אליו. "אני כל כך מצטערת שברחתי."
הוא לא השיב לה ולא הסתכל עליה. הוא המשיך להשפיל את מבטו ולבהות ברצפה. "ג'סי?" היא שאלה אותו בדאגה.
"ג'סי!" היקארו קראה אליו. הוא הרים את מבטו אליה, וכלל לא התייחס לסיירה.
"מה?" הוא שאל.
"הגיע הזמן לחזור לספינה." היא אמרה בחיוך. הוא חייך אליה בחזרה. היקארו פרשה את כנפיה, וכך גם ג'סי. שניהם עפו אל השמיים והתרחקו מסיירה.
"ג'סי?" סיירה השפילה את מבטה בעצב כשנשארה לבדה בין המלאכים שבפארק. היא פרשה את כנפיה אחריהם והתעופפה למרומים אחריהם.