סופרים לפני השינה-פרק 1 (להפוך את זה לסדרה? -.-)

חח יו אנשים אני יכולה להיות סבתא בטוח. סתכלו, כתבתי את זה בשתיים בלילה חחח סיפור אמיתי.. טוב.. בערך.. אחהם.. סיפור כזה מעובד.. טוב אחהם.. *מאוד* מעובד..

ילדים, ילדים, בואו, התאספו נא סביבי ואספר לכם סיפור לפני השינה-

היו היה פעם בטירה אחד, בשתיים בלילה, שכולם בבית המלוכה כבר ישנו, שני נסיכים ערים בקומה התחתונה. הנסיך האציל אפרים פרולטינקסוס והנסיכה היפיפייה והמושלמת והמהממת והמתוקה וה-.. טוב.. בואו נחזור לסיפורינו. הנסיכה איילת פרולטינקסוס. הנסיך אפרים עבד על עבודתו. הוא התכתב עם חבריו על דף נייר וכתב דברים הכמוסים בליבם, לתוכנה זו נקרא 'פייסבוק'. ובינתיים הנסיכה היפה איילת הכינה לה ארוחת ערב קטנה וחמדמדה. ולפתע, ליד עורפו של הנסיך, חלף רוצח שאין כמותו – הוא מהיר, אכזרי, קטלני ועוקץ, מבוקש מספר אחד בכול רחבי הממלכה.
ה – ד – ב – ו – ר – ה.
הנסיכה אליית השתנקה בהפתעה. "או הלילי! היש כאן דבורה ?!" זעקה בקול.
"אל תדאגנה אחותי! אני אגן עלינו מפניה!" הכריז בעוז הנסיך אפרים ושלף את חרבו המוכנה לשסף את המזיק.
הוא הלם, שיסף, שיפד, וחירבש. אך לבסוף, פגע בכנפיה. הדבורה התרסקה על השולחן בקול חבטה שאף אדם אינו שומע.
היא פרפרה על גבה וביקשה לעזרה.
מצפונו של הנסיך הציק לו ורחמיו השתלטו עליו.
הוא רכן אל הדבורה הפצוע וראה לנכון לעזור להקימה.
אך הדבורה התחמנית איננה פראיירית. במהירות הבזק שלפה את עוקצה ועקצה אותו ופצע אותו קשות והשאירה אותו ללא רחמים מנופח על הרצפה.
"אחי!!" זעקה בפחד ובכאב הנסיכה איילת.
"לכי אחותי היקרה והמדהימה וחמודה והיפה והמושלמת וה-"
הנסיכה גלגלה את עיינה וקטע את דבריו. "תקשיב, הכול נכון, אבל תגיע לעניין."
"לכי!! תצילי את עצמך!!"
"לעולם לא!" זעקה, "לא אשאיר אותך לחסדיה של הדבורה!"
הנסיכה האמיצה שלפה את חרבו של אחיה המוטל ארץ ונלחמה קרב פנים אל פנים מול הדבורה הקטלנית.
היא הביטה בעיינה הקטנות והשחורות חסרות הרחמים של המפלצת.
היא הסתערה.
ושיספה את מחושיה.
הדבורה איבדה כיוון לרגע דל וצווחה מכאב.
זה היה הזמן.
היא דקרה את בטנה של הדבורה והעיפה אותה אל פינת החדר,
ללא רוח חיים.
זהו זה, זה נגמר. הנסיכה איילת-הכול-יכולה ניצחה בקרב המכריעה כנגד הדבורה.
היא שמטה את חרבו של הנסיך אפרים מתנשפת ואדומה, וזיעה בצבצה ממצחה.
היא הייתה מותשת ומוועתת אחרי הקרב המתיש.
איילת הפרולטינקסוס הביסה את אויב הציבור – את הדבורה.
"אחותי! עשית זאת!" צהל בשמחה הנסיך אפרים.
"האם אתה בסדר, אחי ?"
"הודות לך, כן."
היא הזמינה חיש מהר את רופא משפחת המלוכה.
הכול היה בסדר, הודות לה.
הודות לזה שהביסה את הדבורה,
הנסיכה תומר הגיבורה והאמיצה וטובת הלב.
והם חיו באושר ועושר בשלום ובשגשוג הודות לאותה נסיכה.

-הסוף-

זהו זה ילדים, חלומות פז מלאי רז.
שלא יהיו לכם פשפשים במיטה.

לילה טוב.