שלח לי מלאך- פרק 24- אהבה אפלה

הוא יצא מחדר המקלחת כשרק מגבת מכסה את פלג גופו התחתון. הוא ייבש את שיערו השחור עם מגבת נוספת, אותה זרק אל עבר הכיור לאחר השימוש. הוא הסיט את מבטו אל עבר המיטה הזוגית, שם היא שכבה, וכל מה שעשתה היה לבהות במנורת הלילה שהייתה ממוקמת על השידה ובקיר שמאחוריה.
הוא התקרב אליה והתיישב על המיטה על ידה. הוא ליטף את ידה בעדינות וניסה לשדר לה ביטחון, שהוא כאן איתה.
"הוטארו, תדברי איתי." הוא ביקש ממנה. היא שתקה, והמשיכה לבהות בקיר. "בבקשה. את שותקת מאז שעזבנו את האי. תגידי משהו, שאני אדע שאת בסדר."
"איך אני יכולה להיות בסדר?" היא התרוממה אליו בפנים מיואשת. "קים, כל הצבא של האדון האפל מחפש אותנו, שלא לדבר על כל מלאכי האופל. מי כמונו יודע מה הם מסוגלים לעשות לנו לפני שהם יהרגו אותנו."
"את לא צריכה לדאוג כל כך, אנחנו ביחד. אני איתך." הוא אמר.
"כן, ראינו איך התמודדת מולו יופי." הוטארו אמרה בעוקצנות. קים נעמד על רגליו והתרחק ממנה חזרה לחדר המקלחת. השקט החודר הכאיב לליבה.
"קים, אני מצטערת." היא אמרה בתחנונים.
הוא יצא מחדר המקלחת לבוש במכנסי הג'ינס השחורים שלו. הוא חייך אליה והתיישב על המיטה בשנית. "את לא צריכה לבקש סליחה ממני."
"אני דואגת." היא אמרה.
"למה?" הוא שאל. "מה קרה להוטארו הקשוחה שנהגה לחלק לי הוראות על ימין ועל שמאל? זאת שלא פחדה מכלום, ושלא היה אכפת לה מה יחשבו עליה, כי היא ידעה מה היא עושה והיא הייתה בטוחה בעצמה בלב שלם?"
"היא מתה כשהאדון זרק אותי." השיבה.
קים נאנח והשפיל את מבטו. "האדון לא זרק אותך." הוא אמר. היא הרימה אליו את ראשה בבלבול.
"מה?" היא שאלה.
"הוא לא זרק אותך, הוא זרק אותי." אמר קים. "היה לו אמון מלא בך, והוא זרק אותי בעיקר בגלל שהייתי מאוהב בך."
"אתה אומר לי שאם לא הייתי רואה את סת' הורג אותך, אז לא הייתי בורחת, ואז עדיין הייתי ראש המשימה שלו?" היא שאלה.
"כן." הוא השיב והחזיק את שתי ידיה בידיו. "אבל את לא צריכה אותו." הוא נישק את ידיה. "את טובה יותר ממנו."
הוטארו הסתכלה לתוך עיניו בתחושת החמצה שאכלה את נשמה.
"תסתכלי עליי." הוא ביקש. "אני יודע מה את חושבת עכשיו, אבל זה לא נכון. אם לא אז, הוא היה נפטר ממך אחר כך, כמו שהוא תמיד עשה כשמישהו הפריע לתוכניות שלו." ידיו נחו על לחייה. קים הרים את ראשה השפוף אליו. "אנחנו נעבור את זה ואנחנו נעשה את זה ביחד. את יכולה לסמוך עליי, הוטארו, את תמיד תוכלי."
היא קירבה אליו את שפתיה ונישקה אותו בתשוקה. אם היו אומרים לה שזו תהיה מערכת היחסים שלה איתו שבוע לפני, היא הייתה צוחקת להם בפנים. היא הרגישה מובכת כל כך ממה שקורה. היא מעולם לא ראתה את עצמה בתור מישהי שיכולה להתאהב באמת, במקום לשחק מתוך אינטרס.
קים היה האדם האחרון שחשבה עליו בתור אהוב. הוא תמיד היה נראה לה פתטי, עלוב וקטן כל כך, אחד שלא יכול לעמוד על שלו. עכשיו היא יודעת למה, כי כל מה שהיא ביקשה ממנו, הוא עשה, וברצון, בכל ליבו.
אותו ערב היה בלתי נשכח בשבילה. כנראה שעוד יותר בשבילו, בגלל שהוא לא הניח לה לרגע. היא יכלה לחוש באהבה שלו, יותר מכל דבר אחר. היא לא האמינה שהיא חושבת ככה, אבל היא אהבה את זה מאוד, והיא רצתה שזה יימשך, לעד.