אשמח לתגובות

נסיעה להונגריה

30/05/2015 709 צפיות אין תגובות
אשמח לתגובות

נזכרתי בטיול שלי להונגריה, לחתונת חברי Jim שנישא למקומית.
זה היה ממש כמה ימים אחרי פיגוע-התאומים בארה"ב, כך שאני בהחלט זוכר את התאריך.
אני נחתתי בנמל התעופה של בודפשט, נמל תעופה קטן למפתיע, ושכרתי רכב שם.

תוך כדי נסיעה ברכב לכיוון תחנת קלטי (שם קבעתי עם ג'ים וחבר משותף ישראלי בשם רפי),
הבחנתי ברחובות היפים, הפאר של הבניינים, הגינות העשויות בקפידה עם דגש על צבעוניות,
ובכלל, ברוח הטובה שנשבה הן מריח-החופש, והן מהעיר המפורסמת כ"כ, שעליה שמעתי
רק בסיפורים, כמו שאומרים.

כאן החל המסע שלי לעבר תחנת הרכבת, כאשר מדי פעם עצרתי בצד הדרך לשאול את המקומיים
לדרכי. מה רבה האכזבה היתה כאשר הבחנתי כי התושבים שם אינם דוברי אנגלית , כלל ועיקר…
אבל בסופו של דבר הגעתי לתחנה של קלטי, זוהי תחנה גדולה מאוד, עם מבנה מאוד מרשים,
שבוודאי היווה תפאורה לסרט או שניים.
***
ג'ים ורפי הסתערו לכיווני במהירות מתוך מסדרונות הרכבת, עם חיוך כ"כ מוכר, מהול בהתרגשות
מהפגישה המחודשת.

מיד ניגשנו לרכב, ופצחנו במלאכה החשובה :ארוחה במקדונלד'ס!

"זה טוב שאתה פה" פנה ג'ים אלי בעברית עם המבטא הכ"כ אירי שלו. "אני שמח להיות פה גם",
מצאתי עצמי עונה לו והבטתי ברפי הישראלי , החבר המשותף שבדיוק סיים את הבורגר שלו,
ושלח יד קצרה אך שמנמנה לעבר שאריות הצ'יפס שנשארו על המגש.
ג'ים הוליך אותנו אל ביהכנ"ס של בודפשט, אבל לא נכנסנו לתוכו.

נסענו לנמל התעופה שוב, לקבל את משפחתו של ג'ים :אימו, אחיו ג'ורג' ודיוויד, והילדים של דיוויד:
אדם וקאתי בת ה-18, שנהייתה ליפהפייה אמיתית .
דיוויד שכר עוד רכב, וכולנו הצטופפנו לנסיעה של שלוש שעות לערך לכיוון צפון-מזרח הונגריה, אל
העיירה הציורית שרשפוטוק ליד מישקולץ.

כבר היה מאוחר כשהגענו סוף-סוף אל האכסנייה בשרשפוטוק. שם חיכו לנו ההורים של נאוסיקה הכלה המיועדת של ג'ים.
אני, למחרת, החלטתי כי לדור עם כ"כ הרבה אנשים החדר אחד, זה יותר מדי עבורי…
לכן שכרתי חדר במלון הקטן המקומי, תמורת 40$ בלבד. (מסתבר ששם זה הרבה כסף).

בבוקר החתונה, רפי ואני משועממים שכמותנו, טיילנו מעט באזור והגענו אל עיירה נוספת באזור. אחד המקומיים סיפר לנו בעצב
כי לא נשארו יותר יהודים בעיירה ולקח אותנו לראות את ביהכנ"ס המקומי ששרד מזמן השואה.

החתונה עצמה, נערכה בכנסיה קתולית מקומית, בה ערך את הטקס כומר מקומי עם נאום משמים ביותר, ובנוסף לכל, בשפה
ההונגרית.
כמה שאכלנו בחתונה עצמה וכמה שרקדנו… (אפילו ג'ור'ג אחיו האמצעי הרווק של ג'ים שמעולם לא רקד, הרביץ ריקוד עם הכלה).
הוגשה מנה אחרונה וקפה, ואז, אחרי כמה דקות, הוגשו שוב ממולאים ובשר, מחדש!!!

"למה אתם לא זורקים את כל השאריות האלו ואת העוגת-מרגרינה הזו"? שאלתי את ג'ים בביתם הקטן למחרת. "רפי יאכל את זה"
-היתה התשובה עם קריצה. ואכן, רפי הפליא בחיסול ובניקוי שאריות החתונה, עד כי לא נודע כי בא אל קרבו.

" i wanna do shopping" !!! , נשמעה זעקה מן המושב האחורי- היתה זו קאתי ("קאתי-לי!!" כפי שהקפידה לתקן), שצרחה על
ניני, הלוא היא סבתא רוברטה היקרה עת נסענו בחזרה לעבר נמל התעופה בבודפסט. הקניות, היו ממש הכרח עבורה , והיא
דאגה להעביר את המסר הזה לכל יושבי הרכב, בכללם גם אני, שהביט מעט משתאה אל מול מופע הפינוק הנהדר הזה.


היום, ג'ים נשוי עם שתי בנות ובן מקסימים, המקשקשים במבטא צפון-אירי לא מובן, ולבטח לא מודעים לדם ההונגרי המפעפע
באופיים ובדמם :)


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך