מיועד לכל הקוראות שלי, חשוב שתקראו
היי בנות, רציתי לשתף אתכן קצת מה עובר עליי בזמן הקרוב ואיך זה ישפיע על העלאת הפרקים.
אתן יודעות שאני מנסה להעלות כמה שיותר פרקים, ושהם יהיו ארוכים, אבל בזמן האחרון אני מעלה פחות פרקים, אולי שניים בשבוע, במקום יותר.
הסיבה שהפרקים עולים בתדירות נמוכה יותר היא שאני רוצה לנצל זמן עם חברים שלי, כי בסוף השנה הזאת (כיתה ח') אני עוברת עיר, מהמרכז לצפון, וזה שינוי ממש משמעותי מבחינתי, כי כל החיים שלי גרתי במרכז. ובנוסף לכל זה, ההורים שלי גרושים, ואמא שלי גרה במרכז, כך שאני אבוא אליה פעם בשבוע ברכבות, ואחזור ברכבות.
אני ממש מקווה שתבינו אותי, ותזכרו שאני אוהבת אתכן הכי בעולם 3>
תגובות (10)
בטח שאנחנו מבינות תעלי מתי שנוח לך
מבינה אותך הכי, סוג של קוראת חדשה שלך.. בהצלחה במעבר ותעלי מתי שרק נוח לך ואת יכולה.
יאוו זה ככה גם אצלי רק קצת שונהה
ההורים שלי גרושים, ובסוף כיתה ז׳ עברתי דירה מהצפון למרכז…
אז במקום כלשהו אני מבינה אותך… תנצלי את כול ההזדמנויות שלך עם החברים שלך, כמה שרק תוכלי… אבל גם בצפון תכירי ילדים חדשים.. אני חשבתי שבמרכז יהיה לי קשה להתחבר אבל עכשיו אני מכירה את כל הילדים בשיכבה, ולמרות שאני מתגעגעת לחברים הקודמים שליי, אני נוסעת אל אבא שלי שגר בצפון ומבלה שם בחופשים עם חברים
מבינה אותך
אנחנו איתך באש ובמים ואת מוזמנת לצאת עם חברים מתי שבאלך תנצלי כל דקה
מבינה אותך
אני תהיתי לאחרונה מה קרה לסיפורים שלך…
כבר התחלתי להיכנס לחרדות שאת עומדת לנטוש את הסיפור!
טוב, בכל מקרה עדיף לחכות הרבה לפרק איכותי ממך במקום,
לפרק לא מושקע שאין לך זמן לעשות.
את יודעת, לפעמים אפילו טוב לקחת קצת הפסקה להסתכל מהצד ולראות את כל ההשיגים שלך לביינתים.
אני לא אומרת שאני בעד הפסקה, אפילו ממש לא.
וברור שאני מבינה אותך, יש לי אמא חורגת ואני גרה כבר לבד בדירה במרכז,
ככה שיש לי עסק לא גמור אם אוטובוסים ורכבות.
אותי אישית זה מלחיץ להידחק באותו המקום, אם אלף איש.
מקווה שלא תקפיאי את הסיפור.
הייתי אומרת שאני מבינה אותך אבל אני לא.
כאילו, זה לא קרה לי אז אני לא ממש יכולה להגיד שאני יודעת איך זה.
אבל אני יודעת מה זה געגועים לחברים, אז מזדהה טיפה.
קחי ת'זמן, כותבים בשביל להנות, לא רק בשביל האחרים.
אבל, מה קורה עם ה'זמנים שחלפו, זכרונות שנצברו'?
הסיפור 'הזמנים שחלפו, זכרונות שנצברו' פשוט נעלמה לי כל ההשראה בנוגע אליו. אני מקווה שאני אמשיך אותו, אבל לא בטוחה.
אני לא יכולה להגיד שאני מבינה אותך כי עד כמה שידוע לי אני לא במצב קרוב אפילו למצב שלך, אני מקווה שתהני עם כל החברים! ושעדיין תמשיכי לכתוב כי זה סיפור יפה מדי בשביל להקפיא אותו!