אהבה אסורה למימוש !!! פרק 12- דניאל

הצלצול שאומר שההפסקה נגמרה נשמע בכל רחבי בית הספר. אספנו את הדברים שלנו ונכנסנו לרחבה של השכבה
"נפגש בשיעור הבא" רותם אמרה וחיבקה אותי וכך גם אבישג(בשיעור היסטוריה אנחנו לא לומדות ביחד).
"ביי"אמרתי להן ושלחתי להן נשיקה באוויר כשהתחלתי ללכת נכנסתי לכיתה והיו שם רק כמה ילדים.
לאט לאט הכיתה התמלאה בילדים וגם עוז ונהוראי נכנסו. המורה נכנסה איתם ולא היה להם מקום לשבת אחד ליד השני לכן הם היו צריכים להתפצל.
כמובן נהוראי ניצל את ההזדמנות והתיישב לידי ועוז ישב ליד איליי(הוא בן).
הוצאתי את המחברת הטבלאט והקלמר והמורה התחילה ללמד.
לפתע נהוראי לקח לי את הטבלאט פתח אותו נכנס לפתקים והתחיל לרשום
"אנחנו צריכים לדבר את לא חושבת" הוא רשם ונתן לי מרפק עדין כזה כדאי שאני ייקרא את מה שהוא רשם
"דבר" רשמתי לו
"למה נישקת אותי" הוא רשם
"כי בקשת"רשמתי לו מתחכמת
"אני בקשתי " שאל מופתע בלחש
"רק אמרתי מה כל כך קשה להגיד אני אוהבת אותך ולנשק אותי"הוא רשם והוסיף אימוג'י של פרצוף צהוב עם שיניים חורקות
"אוף איתך מה אתה רוצה" רשמתי
"שנהיה ביחד" הוא רשם לי וסומק עלה על לחיי, לא ידעתי מה לענות כי נורא התרגשתי מזה שהוא לא מוותר, שהוא כנראה באמת גם אוהב אותי, שלא מעניין אותו שהוא כמו אח בשביל אחי או שאני טסה יעזוב אותו לשנתיים.
הרמתי את היד כדי לצאת מהכיתה
"המורה אני יכולה ללכת לקחת מאח שלי משהו, זה דחוף"שיקרתי למורה והיא הנהנה, כשקמתי לנהוראי היה על הפנים מבט לא מבין, מבולבל.
לקחתי את הטלפון שלי ואת האזניות ויצאתי מהכיתה והתקדמתי לכיוון הדשא שמאחורי בית הספר איפה שאני ונהוראי דברנו
כשהגעתי לשם נשכבתי על הדשא ונשמתי עמוק, הייתי צריכה להירגע ולהבין איך אני גורמת לו לא לאהוב אותי, כי אנחנו לא נוכל להיות ביחד. חשבתי על לשנות את עצמי אבל זה יותר מידי חשבתי על לא להתייחס אילו אבל אז זה יהיה חשוד ואז חשבתי על להתנהג אילו מגעיל ככה שיחשבו לפחות שרבנו או משהו כזה.
סיבבתי את ראשי וראיתי את חבר של אליאב לא יודעת איך קוראים לו נירא לי דניאל מתקרב אליי.
"היי אני דניאל " הוא אמר לי
"היי קורל, אתה צריך משהו" שאלתי אותו
"את לא אחות של אליאב" הוא שאל אותי
" כן למה"שאלתי אותו
"כי לפי מה ששמעתי את אחת שלומדת טוב ולא מבריזה" הוא אמר לי
"ומאיפה לך לדעת אם זה נכון" עניתי לו מתחכמת
"כי אולי אני לומד איתך, עברית וספרות" הוא אמר לי כמובן מאליו
"טוב אני אשאל עוד פעם אתה צריך שהו" שאלתי אותו מתחילה להתעצבן
"לפי דעתי מי שחורשת ומבריזה בפעם הראשונה זאת אומרת שקרה לה משהו, עם בן" הוא אמר, לא חשבתי שהוא יודע לקרוא אנשים או יודע על ענייני בנות, אבל נזכרתי שהוא אחד מהסטוציונרים בבית הספר לכן הוא צריך לדעת הכל על בנות
"למה את לא עונה" הוא שאל אותי
" כי זה לא נכון ואתה מעצבן אותי" אמרתי לו
"לא נורא מבטיח לך שאחרי מה שאני יעשה את לא תהיה בכלל עצבנתי אלה ממש נרגשת" הוא אמר לי ולא הבנתי למה הוא התכוון לפתע הרגשתי את הנשימות שלו עלי והוא נישק אותי, זה קרה כל כך מהר שלא ידעתי איך להגיב ניסיתי להשתחרר מימנו אבל הוא החזיק לי את הפנים והוא היה יותר חזק מימני, הוא נישק אותי באגרסביות, הוא נשך לי את השפה התחתונה ומיזג את הלשונות שלנו, רציתי להקיא התחיל לכאוב לי הבטן מרוב גועל.
היה צלצול לסיום השיעור והוא המשיך לנשק אותי התחלתי לבכות אבל זה לא עניין אותו.
"קורל" שמעתי קול שקורה לי מאחורי, לפתע הוא השתחרר מימני והסתובבתי וראיתי את אהובי , עם פנים מאוכזבות, וחיוורות
"את מנשקת טוב, עכשיו את שלי"הוא אמר לי הסתובבתי בחזרה נתתי לו כפה חזקה הוא והתרוממתי והוא ביחד איתי ואז נתתי לו ברכיה.
" מה אתה חושב לעצמך "צרחתי עליו עם עיניים מלאות בדמעות, עיניים נפוחות ואדומות ושפתיים נפוחות, בזמן שהוא התקפל מכאבים נהוראי נתן לו שניי בוקסים במרכז הפנים ובעיטה בבטן
"לא מתעסקים איתנו ברור לך" צרח עליו נהוראי
"היית צריכה פשוט להגיד לי שאת אוהבת אותו" הוא אמר לי והצביע על דניאל אחרי שניגש אליי התחלתי לבכות יותר חזק והוא לא הבין למה
"הוא ניג..גש אליי וה…תחיל לדבר אית…תי על אליא…אב ולפת..תע הוא נישק או…תי" ניסיתי להגיד לו
"ניסיתי להשתחרר מימנו ול..לרוץ אליי…יך אבל הו..וא לא נתן לי"אמרתי לו מגמגמת לא ידעתי איך להגיב למה שקרה הרגע.
" יש לך מי..ים, כדי שאני ישטו..טף את הפה" שאלתי אותו והוא הנהן והוציא בקבוק מים לקחתי את הבקבוק והתחלתי לשטוף את הפה, לא יכולתי יותר להרגיש את הרוק המגעיל שלו בפה שלי כל כך רציתי להוציא את זה.
"אני לא אוהבת אותו הוא נטפל עליי" אמרתי לנהוראי אחרי שנרגעתי
"זה בסדר אני כבר הבנתי, אני מצטער ששפטתי אותך ולא נתתי לך להסביר פשוט הייתי עצבני וחשבתי שאת דוחה אותי כי את אוהבת אותו" הוא אמר לי מבולבל עצוב וחסר ביטחון והוא הוריד את הראש
"היי ממתי אין לך בטחון, תסתכל אלי" אמרתי והרמתי לו את הראש מהסנטר עם האצבעות שלי
"אני אוהבת אותך אנחנו פשוט לא יכולים להיות ביחד בגלל שאנחנו נפרד עוד כמה ימים ואני לא רוצה לפגוע ב יותר ממה שאני כבר פוגעת" אמרתי לו בשקט
"את לא מבינה אה" הוא אמר לי, לא הבנתי למה הוא מתכוון
" מה זאת אומרת" שאלתי אותו מבולבלת
"לא משנה לאן תטוסי תיסעי תלכי, אני אוהב אותך מכל מקום"הוא אמר לי, התרגשתי כלכך ממה שהוא אמר לי לכן משכתי אותו לפינה אחרי העץ ונישקתי אותו, נשיקה אוהבת וחמה נשיקה שכשאני מנשקת אותו אני מרגישה חום בחזה חום אוהב ומרגיע שמשרה בטחון בכל כולי, חום שבטוח שבאמת לא משנה המרחק אני באמת אוהבת אותו והוא אותי ככה שאף אחד לא יצליח להפריד בינינו.
התנתקנו "את לא מבינה עד כמה אני אוהב אותך" הוא אמר לי ותחב מאחורי האוזן שלי קבוצת שערות שנפלו על פני ולטף את הלחי שלי
"אני משוגע עלייך" הוא אמר והרים אותי באוויר מהרגליים ונישק אותי כשאני למעלה והוא מחזיק אותי שלא אפול, בזמן שהתנשקנו הוא הוריד אותי והשעין אותי על העץ והמשיך לנשק אותי בעדינות, הלשונות שלנו התמזגו, לשונו בחנה את פי ולשוני את פיו. אחרי חמש דקות שאנחנו מתנשקים התנתקנו
"אני גם אוהבת אותך" אמרתי לו ונישקתי לו את הלחי, הוא חיבק אותי בעדינות והסניף את שערי
" מה יהיה איתנו עכשיו" שאל חשבתי על זה והבנתי שאני לא יכולה לחיות בלעדיו, לחיות בידיעה שהוא אוהב אותי ואני אותו אבל אנחנו לא בייחד, לכן החלטתי שאני כן רוצה להיות איתו למרות שאני טסה
"אתה לא מבין אה" אמרתי לו כמו שאמר לי
"מעתיקנית" הוא אמר לי
" לא שמעתי שאמרת שהמשפט הזה שלך" אמרתי לו מגחחת
"אני לא יכולה לחיות בלעדייך" אמרתי לו וחיבקתי אותו חזק, לא יכולתי להסתכל עליו אחרי מה שאמרתי לו
" זאת אומרת שאנחנו ביחד" שאל
" לא, זאת אומרת שאנחנו ביחד" אמרתי לו צוחקת
" חולה על הצחוק הזה" אמר לי ונישק אותי נשיקה חטופה.
הצלצול צלצל, התבאסתי שחכתי שהדברים שלי עדיין בכיתה
"שיט הדברים שלי" אמרתי בלחץ
"אל תדאגי אספתי לך אותם ונתתי לאחותי" הוא אמר,
" תודה" אמרתי לו ונישקתי אותו בלחי
" טוב אני חייבת לרוץ לכיתה" אמרתי לו
"הא דרך אגב איזה שיעור יש לנו עכשיו" שאלתי אותו
" ניראה לי ששחרית" הוא אמר ורצתי.
הגעתי לכיתה וראיתי את אבישג ורותם מתיישבות ואבישג שמה את התיק שלי על השולחן שלה
"היי" אמרתי להן
"אז…." רותם אמרה וסומק עלה על לחיי ולפתע הרכז נכנס ואמר שהשיעור בוטל
"בואו לבחוץ" אמרתי להן ומשכתי אותן שוב לדשא( כן אני מתה על המקום הזה בבית הספר, זה המקום שאני יכולה להרגיש בו חופשיה) כשהגענו התיישבנו וסיפרתי להן הכל
"וואי אני ממש שמחה בשבילך" אמרה רותם
" ואני סוף סוף שמחה שאחרי שהוא החזיק את זה בבטן הוא עשה עם זה משהו" אבישג אמרה, לא הבנתי למה היא התכוונה אז הסתכלתי עלייה במבט של 'תסבירי ומיד מה אמרת עכשיו'
"נהוראי סיפר לי בכיתה ט' שהוא מאוהב בך ושהוא שמר את זה שנה בבטן בלי שאף אחד ידע" היא אמרה לבסוף
"מה" אמרתי לה מופתעת על זה שהיא ידעה על זה שהוא מאוהב בי כל הזמן הזה ולא רמזה או אמרה כלום
" מה מה הוא השביע אותי לא לספר, לרמוז, או לעשות כל דבר שיגרום לך להבין, כמו שאת השבעת אותנו" היא אמרה, בקול חסר אונים ואני צחקתי וגם רותם.
מפה לשם דיברנו עוד עליי ועליו
"אה אז היום אנחנו צריכות צריכות ללכת לקנות את כל הדברים ליום ההולדת שלו" היא אמרה ונזכרתי שאני צריכה לקנות לו גם מתנה
"אוקיי אז נפגש בשעה חמש " אמרתי והצלצול צלצל אלה היו השעתיים האחרונות שלנו בבית הספר אז כולנו הולכים הביתה.
"ביי" אמרתי להן בשער ונישקתי אותן בלחי והלכתי לכיוון החניון של בית הספר
"קורל" שמעתי קול מוכר קורא לי, הסתובבתי וראיתי את אליאב
"גדול" אמרתי ורצתי עליו וחיבקתי אותו
"איפה היית כל היום קטנה חיפשתי אותך" אמר לי
"פה למה" שאלתי אותו
"סתם רציתי לראות איך את" הוא ענה לי
"טוב יאללה בוא ניסע הביתה" אמרתי לו
"טוב ותיסעי בזהירות" הוא אמר לי ונישק אותי בלחי והלך לכיוון האוטו שלו
אחרי עשר דקות של נסיעה עם מוזיקה על פוול ווליום הגעתי הביתה השעה הייתה שתיים ורבע, החנתי את האוטו ונכנסתי לבית
"אימא" צעקתי ברחבי הבית לבדוק אם אימא פה
"אימא בעבודה" יצא אליאב מהמטבח, התפלאתי איך הוא הגיע כל כך מהר לבית אז עשיתי פרצוף לא מבין
"נסעתי קצת מהר ונסעתי דרך איילון"הוא אמר והבנתי כי האיילון כמעט ריק בשעות האלה
"טוב אני הולכת להתקלח, תגיד גדול אתה רעב" שאלתי כדי לדעת אם להכין לו לאכול גם אחרי שאני ייצא מהמקלחת
"גוועה" הוא ענה לי וחגגתי, עליתי לחדר שמתי את התיק על שולחן העבודה שלי ונכנסתי לאמבטיה שבחדר שלי. לא היה לי כוח לאמבטיה עכשיו אז לא הכנתי, הורדתי את הבגדים ונכנסתי להתקלח.
כשסיימתי יצאתי לחדר לבשתי הלבשה תחתונה וגופייה רפויה עם מכנס רפוי לבית.
ירדתי לקומה הראשונה וראיתי את אליאב יושב שוכב על הספה עם רגליים על השולחן, הלכתי בזהירות שלא יישמע וקפצתי לו על הגב והוא חיבק את הידיים שלי עם הידיים שלו
"אין את מתה על להבהיל אותי" אמר
"מה אתה רוצה לאכול" שאלתי אותו מצחקקת
"רביולי" הוא אמר והנהנתי. הלכתי למטבח ובישלתי את הרביולי שאימא הקפיאה אחרי רבע שהם התבשלו וטיגנתי בצל שמתי את הבצל מעל הרביולי וקראתי אליאב לאכול.
כשסיימנו לאכול אליאב שתף כלים והשעה הייתה ארבע הלכתי לחדר לבחור בגדים לקחתי שמלה ארוכה בצבע תכלת עם כתפיות ופתח עדין בגב, לבשתי סנדל שחור עדין ופיזרתי את השער שלי אחורה. התאפרתי קצת שתי מייקאפ סומק מסקרה איילנר ואודם ורוד דובדבן.
לקחתי תיק צד של אדידס שמתי בו את האייפון מפתחות של האוטו כסף אודם וירדתי לקומה הראשונה.
" לאן זה קטנה" שאל אותי אליאב
"אני הולכת אם אבישג ורותם לעזור לאבישג לקנות דברים ליום ההולדת של החבר הכי טוב שלך" אמרתי לו וסומק עלה על לחיי כשחשבתי על נהוראי
"נהוראי" שאל אליאב
"כן חכמולוג"אמרתי לו
"אה טוב" הוא אמר
"ביי ענק"אמרתי וברחתי לאוטו שלי, אליאב לא סובל שאני קורא לו ענק
פתחתי את האוטו ונכנסתי, התקשרתי בשיחת ועידה לרותם ואבישג
"היי" שתיהן ענו ביחד וצחקו
"טוב איפה ניפגש" שאלתי אותן
"בקניון בסופר דוש" אבישג ענתה
"טוב יאללה יש לי עוד נסיעה של עשרים דקות למה יש פקקים" אמרתי להן ושלחתי נשיקה
"ביי" הן ענו לי וניתקו, התנעתי את האוטו והתחלתי לנסוע
אחרי עשרים ומשהו דקות הגעתי לקניון, החנתי את האוטו ונכנסתי לשער של הסופר ושם ראיתי את אבישג ורותם
"היי" אמרתי להן והן הסתובבו ונישקו אותי בלחי וכך גם אני והתחלנו בקניות קנינו מלאה חטיפים כלים חד פעמיים יפים כאלה, מפות לבנות ששתייה קלה, רק דבר אחד אבישג רצתה לקנות אבל היא לא יכולה אלכוהול!
"אוקיי אז הכול יוצא לך שלוש מאות" אמרה הקופאית, אבישג שילמה ויצאנו מהסופר, העמסנו את כל הקניות באוטו של אבישג ונכנסנו לקניון לקומה של האוכל.
"מה אוכלים" רותם שאלה
"כל אחת מה שבאלה, אבל יושבים ביחד" אבישג אמרה
"אני רוצה סושי" אמרתי
"גם אני" אבישג אמרה
"ואני רוצה רולים" רותם אמרה קנינו והתיישבנו לאכול
"מה אני ייקנה לו ליום ההולדת" שאלתי את הבנות
"נהוראי אוהב צמידים גבריים כאלה מזהב או שרשראות "אבישג אמרה, והחלטתי לקנות לו סט גם צמיד וגם שרשרת
"מה את אומרת אם אני ייקנה לו סט" הצעתי והיא הנהנה עם עיניים מתרגשות
" אני קונה לו חולצה של נאוטיקה(NUTICA) וגינס של ליוויס(LEVIS) שלוש תרבעי"אמרה אבישג
"אז מה אני ייקנה לו" שאלה רותם
"נעליים" אני ואבישג ענינו ואז צחקנו
"איזה מידה האח הגדול הזה שלך"שאלה רותם
"ארבעים ושתיים" ענתה לה אבישג
"טוב אני הולכת לחנות של התכשיטים"אמרתי להן אחרי שסיימתי לאכול
"טוב ביי חיימשלי" אמרה רותם וחיבקה אותי
"ביי אהובתי" אמרה אבישג וחיבקה אותי ירדתי לרומה האמצעית נכנסתי לחנות של התכשיטים וראיתי את השרשרת והצמיד המושלם לאהובי
"שלום אני רוצה לקנות את זה " הצבעתי על הסט
"אוקיי את יודעת כמה זה עולה" שאל המוכר
"לא כמה" שאלתי למרות שלא היה לי אכפת
"אלף חמש מאות" הוא ענה לי
"מעולה , אני רוצה את זה, אבל אין לי כאן את כל הסכום יש לי כאן רק שמונה מאות" עניתי לו
"את רוצה שאני ישמור לך את זה ומחר תבואי לקנות את זה" שאל אותי המוכר
"אתה יכול זה ממש חשוב לי" שאלתי אותו מתחננת
"מתנה לחבר" שאל והנהנתי מובכת
"טוב אני אבוא מחר בצהריים" אמרתי לו ויצאתי מהחנות. נכנסתי לחניון התנעתי את האוטו ונסעתי הביתה, לפניי שיצאתי מהרכב לכיוון הבית הטלפון שלי צלצל
"הלו"עניתי
"אה ככה את עונה לי, אין בעיה אני לא אתקשר יותר" אמר לי נהוראי
"לאלאלא סורי פשוט לא ראיתי מי התקשר, מה אתה עושה" שאלתי
"חושב עלייך" ענה לי
"אוו ומה אתה חושב" שאלתי
"על כמה שאת יפה וחמודה ואהובה עליי ועד כמה שאני אוהב אותך" ענה לי
" אני גם אוהבת אותך" עניתי לו ושלחתי לו נשיקה
" טוב חיימשלי לילה טוב" אמרתי לו
"לילה טוב אהובה שלי"ה הוא אמר לי וניתקתי נכנסתי לבית אימא ואבא לא היו בסלון, כנראה בחדר שלהם ואליאב גם לא כנראה גם בחדר שלו , עליתי לחדר החלפתי בגדים סידרתי את השמיכה ונשכבתי על המיטה ונרדמתי.