שלח לי מלאך- פרק 21- מה שבפנים
קים והוטארו עמדו מול סת' שעמד וחייך אליהם את החיוך המדאיג שלו.
"אל תתקרב." קים מיהר להגן על הוטארו עם ידו.
"מאוד אצילי מצידך." אמר סת'. "אין לי מושג איך אתה עדיין חי, אבל זה לא משנה," הוא התקרב אליו יותר ויותר, מאיים על שניהם בגופו, ועל אף שבכנות קים חשש ממנו, הוא לא נרתע ולא זז ממקומו. "זה רק נותן לי הזדמנות להרוג אותך בדרך מכאיבה ומהנה יותר."
סת' קירב את הסכין הקטנה שלו לצווארו של קים וגרם לו לחתך קטן שהחל לשרוף ולדמם. "אבל קודם." אמר סת' והפנה את מבטו אל עבר הוטארו. "אני אתחיל איתך." הוא התקרב אליה. "בגלל שאת- את אכזבת אותי מאוד."
הוטארו נסוגה לאחור בפחד. עכשיו אין לה את הגיבוי של האדון האפל, ועכשיו סת' יכול לעשות כל מה שרק ירצה מבלי לחשוש בכלל. הוא שיחק בלהב שלו בגאווה, רגע לפני שבא לתקוף אותה.
הוטארו מעדה ונפלה על החול שבחוף. סת' נעמד מעליה, אך לא זז.
הוא קרס על האדמה והתמוטט. קים עמד מאחוריו מחזיק ענף עבה שלפני רגע חבט איתו על ראשו של סת'. הוא הפיל את הענף על הקרקע. הוטארו קמה והתקרבה שוב אל קים. שניהם הסתכלו על סת' המעולף.
"אנחנו חייבים להסתלק מכאן." אמר קים. הוטארו הנהנה להסכמה.
שניהם פרסו את הכנפיים השחורות שלהם והמריאו למעלה אל השמיים, כשהמטרה שלהם עכשיו היא להתרחק כמה שיותר מסת' לפני שיתעורר ויגלה שברחו.
ג'סי נשען על מעקה הספינה ונשם את אוויר הים הנקי בנועם. סיירה, שצפתה בו מרחוק, החליטה להתקרב אליו לבסוף. היא נשמה נשימה עמוקה ופתחה את פיה.
"מה עושים עכשיו?" ג'סי פתח את השיחה לפניה.
"אה, אני, לא ממש יודעת." היא הודתה.
"בואי נראה," ג'סי החל לספור על ידיו. "אור, סערה, אופל, אש, מכניקה. חמישה בסך הכל, זה אומר שנשארו לנו עוד שניים."
"מלאך הגלים ומלאך הסלע." סיירה אמרה.
"נכון. את יודעת איך נוכל למצוא אותם?" שאל.
"לא ממש." השיבה.
"אבל את הצלחת לפני כן. את אמרת לנו איפה יש מלאך נבחר, ושם הוא באמת היה." ג'סי היה מופתע ממנה.
"זה לא פשוט כמו שזה נשמע." היא גיחכה והפנתה את מבטה ממנו. שיערה הכחול הכהה ליטף את פניה ברוח.
"אז תגידי לי." הוא ביקש. "אני בטוח אבין."
"לא, אתה לא." היא השיבה בהבנה. היא ידעה שאם תספר לו שהיא מדברת עם רוח רפאים שרק היא מסוגלת לראות, הוא יחשוב שהיא משוגעת. כשסיפרה להיקארו לא היה לה ממש אכפת מה תחשוב עליה, אבל ג'סי? היא לא רצתה שיחשוב שהיא מטומטמת.
"למה את כל כך בטוחה?" הוא שאל.
"כי אני יודעת, ג'סי. תאמין לי." היא אמרה וחזרה להסתכל עליו. "אני אספר לך אחרי שהכל ייגמר. בינתיים, אולי כדאי שפשוט נחכה. הגורל יעשה את שלו."
"את באמת מאמינה בגורל?" הוא שאל.
"עכשיו כן." היא חייכה והביטה אל האופק. ג'סי הסתכל עליה, וחיוך עלה על פניו.
קווין תפס בידה של אלכסיס וגרר אותה איתו במסדרונות הספינה הגדולה. חיוך שלא פגש את פניו זה מזמן היה מרוח על פניו. אלכסיס חייכה בסקרנות לדעת מה עובר בראשו.
"לאן אנחנו הולכים? לא כדאי שנישאר עם כולם, על הסיפון?" היא שאלה תוך כדי צחקוק.
"לא, אני לא רוצה להיות עם האחרים." הוא השיב ורץ מהר יותר.
"אבל קווין-" אלכסיס עצרה את דבריה כשהם הפסיקו לרוץ ונעצרו על יד הדלת בסוף המסדרון. קווין פתח אותה ולקח את אלכסיס פנימה. הוא תפס בשתי ידיה ומשך אותה אליו לנשיקה.
אלכסיס חייכה מתחת לשפתיו.
"מה אנחנו עושים?" היא שאלה לאחר שהתרחק ממנה.
"אסור לי לרצות להיות עם חברה שלי?" הוא שאל.
"ברור שמותר," היא חיבקה אותו ברפיון סביב צווארו. "אבל נמאס לי להסתיר את זה."
קווין נאנח. "את יודעת שהם לא יכולים להבין."
"מאיפה אתה יכול לדעת? אני בטוחה שסיירה תשמח בשבילנו." אלכסיס אמרה בבטחה. קווין התקשה להסכים איתה.
"ממה אתה מפחד? אני איתך." אלכסיס קירבה את ראשה אל שלו וחייכה.
"החברים שלך יחשבו שאני לא מספיק טוב בשבילך." הוא השפיל את מבטו.
"אתה באמת חושב ככה?" החיוך שהיה על פניה התמוגג. היא הסתכלה עליו בכעס. היא תפסה בברדס שלו והשילה אותו מעל ראשו.
"מה את עושה?" הוא נבהל וניסה להלביש על ראשו את הברדס מחדש, אבל היא לא נתנה לו.
"תסתכל עלייך." אלכסיס ליטפה את החלק המחוספס והמצולק של פניו אותו נהג להסתיר. "אתה יפהפה." היא אמרה. "ואתה מושלם, בשבילי, וזה מה שחשוב." היא תפסה את פניו ונישקה אותו ברצון. לא היה לו נעים להודות שלפעמים הוא תהה אם היא באמת אוהבת אותו.
"אני אוהב אותך." הוא אמר לפתע.
אלכסיס חייכה והסמיקה. "אני אוהבת אותך יותר." היא חיבקה אותו בחוזקה. קווין חיזק את אחיזתו בה וחייך קלות.
מאחורי הדלת, אייס שמע הכל.
תגובות (2)
מעולה!
תמשיכי בהקדם האפשרי…
המשך בקרוב :)
שמחה שאהבת ^^