כמו בהתחלה ..

ישבתי לראות סרט עם רוי, כמעט כל ערב אנחנו ביחד בבית אחד של השנייה, אנחנו חברים כבר שנה וידידים הכי טובים שנתיים. זה התחיל כשיום אחד פשוט ראיתי הודעה בפייסבוק ממנו והוא ניסה להתחיל איתי, לא סבלתי בנים כמוהו, אבל משהו בו חייב אותי לתת לו צ׳אנס, הוא היה עדין עם ביטחון שכל אחד היה הורג עבורו, אהבתי איך שהוא דיבר ולא עברו יומיים והוא כבר אמר לי אני לא יכול שנמשיך בתור ידידים אני לא יודע איך אבל אני מאוהב בך כיאלו אני מכיר אותך שנים. עבר שנה ואז גם אני הבנתי שידידים זה כבר לא שם התואר לזוג כמונו, התנהגנו ממש כמו חברים. רוי בן גילי, שתינו כיתה יא׳ אבל לא מאותו בית ספר, פחדתי לתת לו צ׳אנס בגלל איך שחברות שלי מהכיתה התלהבו עליו שכל אחת ממש נדלקה עליו והתחלתי לחשוב שהוא ישחק בי, רוי הוכיח את עצמו אחרת, תכירו זה חבר שלי. אני ליאה גם אני כיתה יא׳ לקראת הסוף האמת כבר בשיא הלחץ וממש עוד מעט זה עומד להיגמר. אח של רוי נכנס לחדר וכרגיל שטותניק כמוהו לא נתן לנו לשנייה לצפות בסרט ״אביב נוו אנחנו באמצע סרט״ אמרתי לו מתחננת אבל זה אביב לא יזוז עד שלא יקרע אותנו מצחוק. אביב בן 22 והוא ורוי נורא דומים, שתיהם יפייפים אבל כמובן אני משוחדת, רוי בשבילי תמיד יהיה יותר יפה. ״רוי קצת נראלי עצוב ליאה״ הוא הביט בי במבט עם ניצוץ שובבות, כמובן המבט הרגיל ׳בואי נחרפן את רוי׳ ״רוי חיימשלי מה יש??״ תפסתי את פניו בידיי ״דיי שתיכם משתפים פעולה כל הזמן נגדי, ליאה את חברה שלי ואביב אתה אחי, תתנהגו בהתאם״ אביב ואני החלפנו מבטים ואז הסתכלנו על רוי מתפוצצים מצחוק ״ממתי נהיית כזה רציני?״ אביב שאל כשהוא לא מצליח להפסיק לצחוק ״טוב ליאה, קדימה״ הסימן שלי. עמדנו שתינו מול רוי והתחלנו להתקרב לאט ״תיזהרו אני חמוש״ רוי הרים נגדנו את השלט של הטלוויזיה ״אביב נראלי שנפרוש, הוא מסוכן מידי״ אמרתי לאביב בשעשוע ״אוקיי״ הוא אמר ושתינו הסתובבנו ואז באחת התנפלנו על רוי כשאביב מבלגן לו את השיער ואני מדגדגת אותו בלי סוף ״די די אני נכנע, בבקשה״ רוי הרים את ידיו כאות כניעה ״תחייך״ אביב פקד במבט רציני, רוי חייך חיוך מוגזם עד שהוא התחיל לצחוק מעצמו ״ככה אנחנו אוהבים אותך, נכון ליאה?״ ״נכון״ עניתי מסכימה ״מה קורה אביב, איך היה בעבודה?״ רוי שאל ״מה אתם רואים?״ אביב התחמק מהשאלה, הבנתי שהוא לא רוצה לענות ״באהבה, רוזי, מכיר?״ שאלתי ״ברור, כל קומדיה רומנטית אני מכיר, לינה מטורפת על זה״ אביב ענה ״באמת מה עם לינה לא שמעתי ממנה הרבה זמן״ שאלתי ״היא בדיוק אמורה לבוא לישון פה הלילה, תישארו לישון פה ניצא כולנו לאיזה מקום״ ״האמת שאני וליאה תכננו לצאת לבד היום״ ״אתם צריכים טרמפ?״ אביב הציע, כמו תמיד, תמיד דאג, אביב אהב את רוי בצורה מטורפת ככה שלא משנה מי הייתה במקומי, עדיין הוא היה רוצה לעשות הכל בכיף ״תודה אבל אנחנו כבר נסתדר״ הטלפון שלי צלצל, אבא שלי חייג ״ליאה מתוקה תצאי אני בחוץ״ ״אוקיי רק דקה״ נתקתי את השיחה ״טוב רוי אבא שלי בא, אני הולכת להתארגן בנתיים, תתארגן ותבוא לבית שלי״ ״טוב יפה שלי״ חיבקתי את רוי ואת אביב ויצאתי. הגעתי לבית התארגנתי והתלבשתי, השמלה שרוי כ׳כ אוהב, שמלת פעמון צמודה עד המותן בצבע חציל מגיעה עד הברך, סגורה מקדימה ומאחורה פתוחה עד החצי. פיזרתי את שיערי ונעלתי את הואנס השחורות. חייגתי לרוי ״אתה בדרך אהובי?״ ״דקה אצלך, פשוט באתי ברגל רציתי קצת ללכת״ הוא השיב ״אוקיי אני מחכה״ הלכתי לכיוון המטבח ואבא שלי עמד שם ״אבא איך אני?״ אבא שלי הסתובב להביט בי ״וואו ליאה.. כמו תמיד מרשימה בלי לנסות יותר מידי״ תמיד לומר משהו לאבא היה מסתיים בחיוך ״אין כמוך״ חיבקתי אותו מחייכת ״לרוי יש הרבה מזל שיש לו אותך״ הוא אמר בחיוך של גאווה, הסתכלתי עליו וחייכתי את החיוך הכי גדול שלי ״תודה אבא, אני אוהבת אותך הכי בעולם״ רוי התקשר ״רדי יפתי אני למטה״ ״אוקיי שנייה״ ניתקתי את השיחה, נישקתי את אבא בלחי ויצאתי. הלילה היה מדהים, טיילנו על חוף הים, רוי מסתבר הכין פקניק ובגלל זה הוא איחר ולא באמת התעכב בטיול ברגל, בסוף נשכבנו על החול ושמתי ראש על החזה של רוי. רוי ליטף את שערי בעדינות ושתיקה דקה שררה. הסתובבתי כאשר ידיי מונחות על חזו של רוי ואני שכובה עם הבטן על החול ״מה יש רוי, למה אתה שקט?״ הוא הביט למעלה והמשיך ללטף את שערי ולא ענה ״רוי מה יש..?״ שאלתי מודאגת, אני לא רגילה לשתיקות של רוי ״ליאה יש משהו שאני צריך לספר לך.. אולי לא הכל יחזור להיות כמו פעם.. את לא תרצי להישאר״ רוי עדיין לא הביט בי ואני הייתי מוכת הלם.