אפשר לומר משהו, ובלי להישמע בכיינית?

תקשיבי חיימשלי אני אגיד לך משהו מכל הלב, כשטני נכנסתי לאתר לפני כמעט שנה וחצי ממש התבאסתי שאין לי צפיות ותגובות. ועד שהגעתי ל250-300 צפיות לקחת מלאמלא זמן באמת..ואני לא נפגעת, ברגע שאני רואה שיש צפיות אני יודעת שיש אנשים שעוקבים רק שהם פשוט עצלנים מכדי להגיב. את חדשה עדיין באתר ועד שהשם שלך יתפוס תאוצה ויכירו אותך ייקח קצת זמן, אל תקחי ללב. תנסי לכתוב שוב ושוב.. בסיפור הראשון שלי הייתי תקועה על איזה 20 צפיות.. זה בא עם הזמן ולא בעצבים

אני אגיד לך משהו, אבל בהכי כנות.
כל הכותבות המוצלחות באתר התחילו מכתיבת סיפורי ערסים, ואני מודה, שאני לא הכי מוכרת בעולם, אבל כן יש לי קהל קוראים ומגיבים, וגם אני התחלתי מסיפור ערסים. מה שאני בעצם אומרת, שאת צריכה לנסות לכתוב "סיפור ערסים", אם אפשר לקרוא לקטגוריית הרומנטיקה ככה, ופשוט להוסיף בכותרת "סיפורי ערסים", ואחריי סיפור אחד כזה, את תוכלי לכתוב מה שבא לך. אני גם לא אוהבת את זה, אבל ככה זה באתר הזה. את רוצה תגובות? תרצי את הקוראים שלך. את רוצה צפיות? תרצי את הקוראים שלך. את רוצה גם וגם? תכתבי סיפור ערסים אחד.
אני יודעת כמה זה מבאס, אבל בסה"כ אני יכולה להעיד שסיפורי הערסים הראשונים שלי היו "פריצת הדרך" שלי באתר הזה, ובלעדיהם, לא הייתי מקבלת 14 תגובות בכל פרק.
גם לי פעם הייתה משתמשת אחרת, שבקושי מאה צפיות הייתה מקבלת, ולא יכולתי עם זה, כי זה הרגיז אותי שיש כותבות שמקבלות תגובות בזמן שאני צריכה להסתפק בצפיות.
אם את צריכה שאני אמליץ על הסיפורים שלך, חוות דעת, לעזור לך לפרסם את הסיפור הנוכחי, תשלחי לי הודעה ואני אשמח לעזור לך בכל דבר.

יש לך קוראים, פשוט הם מתעצלים להגיב.
אני מקווה שגם אם את קוראת סיפור כלשהו את מגיבה לו.
אני אישית קראתי את הסיפור שהתחלת לכתוב "מכתבים", את תמיד מפסיקה כל סיפור שאת מתחילה אחרי 2 פרקים, זה חוסר אחריות ואולי גורם לקוראים לא לרצות לקרוא שהם רואים שיש לך הרבה סיפורים שלא סיימת לכתוב.

אוי הסיפור כן טוב. פשוט יש לי מחשב ממש דפוק ולהשאיר תגובה תוקע אותו בטירוף אז אני לא עושה את זה הרבה.

אם את עוד מקבלת תגובות להודעה הזאת יש לי כמה דברים לומר לך:
1. לא נראה לי שהתגובה תהייה הכרחית במיוחד…
2. אז אין לסיפור שאת מעלה הרבה צפיות! סוף העולם!!! כשאני התחלתי לכתוב פה, בהתחלה היו לי חמש תגובות ואז זה ירד וירד וירד… עד שהגיע לאפס. אבל לא הפסקתי את הסיפור, בגלל שכתבתי אותו בעיקר לעצמי. כמובן שהתבאסתי מכך שלא הגיבו לי ולא נתנו ביקורת, אבל לא התייאשתי והמשכתי עד שסיימתי אותו. היה לי קורא קבוע אחד ושמחתי כל פעם לראות תגובה שלו, זה דרבן אותי להמשיך רק לשם ההנאה שלו.
3. אני מאוד אוהבת את הסיפור שלך "The Game Of Life" הוא מחריד ומחליא ומחרפן אותי לגמרי, אבל הוא מדהים!!!
כן, אני לא מגיבה כי אני מתעצלת ולפעמים פשוט אין לי מה לכתוב ואני לא אוהבת לכתוב תגובות כמו 'מדהים תמשיכי!' וכאלה… אז בבקשה תמשיכי אותו ואל תפסיקי ~פרצוף מתחנן~… יש לך קוראים, גם אם הם לא מגיבים זה לא אומר שהספור שלך לא טוב, יכול להיות אפילו שהוא כל כך טוב שאין להם מה להגיב!!!
4 ואחרון: קחי דברים בצורה חיובית, את לא כותבת רק בשביל צפיות ותגובות, את כותבת גם בשביל עצמך, להוציא את כל מה שבראש שלך על הכתב וליהנות מזה! אם את לא נהנית, אין טעם בכתיבה.

אז בבקשה, תמשיכי את הסיפור הזה למרות שהתחלת כבר אחד חדש. אל תפסיקי אותו כמו סיפורים טובים אחרים שכתבת.