מושפעים
מהרגע שנולדנו, אנחנו מושפעים. ההורים השפיעו על השרדותינו, סבא וסבתא השפיעו על הערכתינו, והאחים גרמו לנו להבין שאפשר לחיות גם אם יש משהו שמציק לך כמו יתוש באוזן לפעמים. כל שיחה שהעברנו שמורה לנו בתוך המוח, גם השיחות הטפשיות ביותר. אנחנו זוכרים הכל, אפילו אם לפעמים שכחנו את החומר למבחן. וכל זכרון משנה אותנו עוד קצת. כל בדיחה ששמענו גרמה לנו לחייך אפילו לכמה שניות, והשיחות העמוקות גורמות לנו לחשוב על משמעות החיים עד עכשיו. אנשים מלמדים אותנו לאהוב ולשנוא, לכעוס ולהתרגש, אנשים משנים אותנו. בעצם, כל ישות אנושית היא בעצם מכלול של ישויות אנושיות. כל פעם שנפגוש מישהו חדש, הוא יוסיף את החלק המושפע שלו אל תוך ליבנו, מוחנו או אפילו אל הקיבה שלנו (אם הוא מבשל טוב). כל המחשבות שלנו לא נוצרו יש מאין, הן נוצרו מאותן השפעות, עלובות כחשובות, והשפיעו על חיינו בכל צורה שהיא. ואיך אנחנו בעצם משפיעים על עצמנו? איך כל אדם בפרט, משפיע על עצמו כל פעם שיש לו קצת זמן לבד. ואיך זה שהאדם המושפע, הישות שנוצרה ממליוני ישויות מושפעות שהייתי לפני חמש דקות השפיע על האדם שאני עכשיו? וזה לא משנה באיזה דרך אנחנו משפיעים ואם זה לטובה או לרעה, אבל למה כשהאדם מסתכל במראה, הוא רואה שנאה תהומית או אהבה טהורה? איך זה, שאנחנו תלויים כל כך בעצמינו, ובעצם תלויים כל כך בחברה?
תגובות (2)
יש פתגם שאומר "בני אדם הם יצורים חברתים " (או משהוא כזה).
החברה אכן מעצבת אותנו אבל הדרך בה אנחנו מפרשים אותה נתונה לכול אחד לבדו, כול אחד רואה את העולם אחרת ובחיים לא נוכל לדעת איך העולם נראה בעיניים שלא שלנו (יכול להיות שאף צבעים אנו רואים שונה). קטע נחמד ומעורר מחשבה, כמו שיחה עמוקה ;)
נכון, אבל בכל רגע נתון הנקודת מבט שלנו משתנה.