כמה כוח יש ללב שבור(לא מה שזה נשמע!)- הקדמה :)

אוקי לפני הכל חשוב לי לציין שזה לא הולך להיות סיפור אהבה קיטשי ומפגר למרות שהשם שלו די משדר את זה. הולך להיות בו אהבה אבל לא רק יהיו בו עד המון דברים אחרים בנוסף, אחרי שהבהרתי את הנקודה אני יכולה להגיע להרשמה :))

הקדמה-

הבית היה מואר כמו באיזה חג , כאילו משהו בבית הזה חוגג איזה יום הולדת או חתונה. אבל במקום לשמוע קולות צחוק ושמחה הצלילים ששמעתי היו רק קריעות אומללות ובכי.
הסלון היה מלא באנשים, הוריי ישבו על כורסת העור המפוארת והנהנו בפנים חלולות למראה האנשים הרבים שבאו לנחם אותם, אני הסתובבתי בין הנוכחים כשבידי חבילת וופלים וקנקן של מיץ תפוזים.
חלק מהאנשים ניגשו גם אליי, חייכתי עליהם ואמרתי שהכל יהיה בסדר, זה היה שקר.
ידעתי שאני משקרת וגם האנשים שבאו לנחם אותנו ידעו זאת.
כל הסובבים אותנו ידעו שקורן, אחי הגדול שנהרג מפיצוץ של מחבל בתכנת אוטובוס, היה זה שהחזיק את כל הבית על כתפיו, זה שהביא אור הביתה, שמחת חיים. הוא היה מקור הגאווה של הורי ועכשיו הוא איננו.
אנשים נכנסו ויצאו מתוך הבית ואני, ילדה בת 11, ניסיתי לשמור על שפיות בכל המצב החדש והבלתי נתפס הזה.
לאחר זמן רב השמש החלה לזרוח באופק וזרם האנשים הפסיק להגיע. כשזה קרה הנחתי את הוופלים והמיץ על שולחן קפה בסלון והלכתי לחדרי, הייתי חייבת לישון לפחות קצת כדי שאצליח להתעורר מחר לבית הספר.