התאהבתי במורה שלי פרק 10

בן ליווה אותי לחדר, כל הדרך הייתה שתיקה, הוא לא ביקש לדעת למה בכיתי וזה גרם לי להרגיש טוב. אני לא חושבת שהייתי עומדת בזה.
"תודה בן", אמרתי לבן כשהיינו ליד פתח חדרי. הוא לא אמר כלום, הוא רק חייך חיוך קטן שאומר המון.
סובבתי את גבי אליו, פתחתי את דלת חדרי ולפתע הרגשתי את יגץדו הגדולה אוחזת בזרועי ומושכת אותי לכיוונו.
"אולי תלכי לרננה, זה יעשה לך טוב להיות עם מישהו", הוא אמר וגרם לי לחייך, הוא דואג לי. רציתי להביא לו חיבוק על הדאגה והתמיכה, אבל החלטתי לוותר, בכל זאת הוא המורה שלי ואני התלמידה שלו.
"תודה אבל…אני חושבת שקודם אכנס להתקלח", אמרתי והוא הנהן בראשו ומבטו היה רציני וכל כך מושך באותו הרגע. זה גרם לי לצמרמורת בכל הגוף ולנשוך את השפה התחתונה.
נכנסתי לחדר ונעלתי את הדלת. הרגשתי כל כך טוב עכשיו, הרגשתי משוחררת אפילו שלא אמרתי מילה. הוא הביא לי תחושה של פורקן דרך הבכי שלי והחיבוקים שלו, זה מרגיש לי כאילו הוא יודע עליי הכל.
השלתי את הבגדים מגופי, הכנסתי אותם אל תוך סל הכביסה ונכנסתי להתקלח, הייתי חייבת להוריד מעליי את כל הזיעה מהגוף ולרענן את מוחי.
אחרי המקלחת הקרה שעשיתי לבשתי ג'ינס בהיר משופשף עם קרעים בברך וגופיית ספגטי לבנה שהתאימה לגופי השחום, נעלתי כפכפי אווינס לבנים ונעמדתי מול המראה מסדרת טיפה את הגופיה שתראה בסדר והתחלתי להבריש את שיערי השחור הארוך.
אחרי שהשפרצתי על צווארי בושם יצאתי מהחדר והלכתי לחדרה של רננה.

"היי יפייפיה", היא אמרה ונכנסתי לחדרה.
"היי בובה", אמרתי והתיישבתי על מיטתה.
"טוב, הוא שלח לי הודעה, הוא כתב שהוא מתחרט על הכל ורוצה שניפגש", היא אמרה בהתלהבות בחיוך רחב ומאושר וחייכתי גם אני.
"יפה, עדיין לא עברו שלושה ימים וכבר הוא הראה נוכחות", אמרתי לה והיא נשכה את השפה התחתונה שלה.
"הוא פשוט היה רגיל שאני נשברת אחרי שעה ומתקשרת ושולחת הודעות, אני יום שלם לא שלחתי לו הודעה ולא התקשרתי אליו, הוא לא רגיל לזה", היא הסבירה ונעמדה מול המראה, היא פירקה את הצמה והתחילה להבריש את שיערה החום, כמו עינייה וחייכה לעצמה. אני שמחה שהיא גאה בעצמה, לא כולן הוו מסוגלות להחזיק ככה מעמד, זה עשה לי הרגשה טובה.
"יופי עכשיו את לא עונה גם להודעה הזאת, תני לו להשתגע עם עצמו ולהתחרט על מעשיו עוד קצת, זה משעשע", אמרתי והיא המשיכה לחייך וסיימה להבריש את שיערה.
היא התיישבה על ידי במיטה והסתכלה עליי.
"תודה באמת, בלעדייך לא הייתי יודעת איך להתנהג וישר הייתי נשברת", היא אמרה וקפצה עליי וחיבקה אותי בהתלהבות. החזרתי לה חיבוק.
"זאת את, בסופו של דבר זה הכוח שלך להחזיק מעמד, אני רק הארתי את עינייך", אמרתי והרגשתי שמתחשק לי נס.
"בואי למטבח נכין נס ונעשן סיגריה", הצעתי לה והיא הסכימה.

הגענו לחדר אוכל, הוא היה ריק. השעה הייתה כבר שלוש בצהריים, הכנו לעצמנו נס ויצאנו מהחדר אוכל.
התיישבנו על הספסל והוצאנו סיגריה והדלקנו אותה.
עישנו את הסיגריה בשקט נעים ולפתע ראיתי את בן מתקדם לעבר חדר האוכל עם אותה הבלונדינית שישב איתה ביום שישי בחדר אוכל. ידו הייתה כרוכה סביב האגן שלה. הוא קלט אותי והביט בי במבט רציני וסקסי ונכנס איתה לחדר אוכל.
אני לא יודעת למה אבל הרגשתי צביטה קטנה בלב. אני יודעת שאני לא אמורה להרגיש ככה ואני גם לא יודעת למה הרגשתי ככה. אולי בגלל כל מה שקרה היום אז התחלתי להרגיש אליו קירבה מסויימת. או שאני סתם נמשכת אליו בטירוף והייתי רוצה להתחלף איתה עכשיו שהוא יחבק אותי, לא אותה.
"את ממש דלוקה עליו אה?", רננה אמרה, היא קלטה איך אני מסתכלת עליו.
"לא, אל תדברי שטויות", אמרתי אבל היא גיחכה ואני גלגלתי עיניים. ממש אין לי כוחות לזה עכשיו.
"עליי לא תצליחי לעבוד, לא משנה מה תגידי וזאת לא בושה, אני יכולה להבין אותך הוא סקסי בטירוף. כל אחת הייתה רוצה גבר שנראה כמוהו", היא אמרה וזרקה את הסיגרה הגמורה על הריצפה.
"האמת, אני נמשכת אליו, יש לו את המבט הזה שקשה שלא להשתגע ממנו הוא ממש חתיך", הודתי בפנייה, הרגשתי שאני יכולה לסמוך עליה, יותר מאלה לא יודעת למה.
"אני מבינה אותך, אבל עדיף לך לרדת ממנו, הוא המורה שלך והוא גדול ממך בתשע שנים. אני מציעה לך למצוא מישהו בגילך מישהו מהשכבה או מהכיתה אם יש מישהו פוטנציאלי", היא אמרה ונזכרתי ברועי, אני ידעתי שהיא צודקת ואני באמת אעשה זאת. זה לא שאני מאוהבת בו או משהו כזה, אני פשוט נמשכת אליו.
"את צודקת והאמת היא…שיש מישהו פוטנציאלי מהכיתה שלי, קוראים לו רועי. הוא תמיד מביט בי במבט מעוניין, הוא שקוף כזה…והוא ממש מתוק וילד טוב", אמרתי והיא חייכה לעברי.
"יופי אז תזרמי איתו, אני מכירה אותו הוא באמת ילד טוב והוא גם נראה טוב, אני מקווה שאני שאשמע יום אחד שאתם זוג", היא אמרה וחייכה חיוך שובבי.
"גם אני האמת היא", אמרתי והדלקתי עוד סיגריה.
"היי את", לפתע שמעתי קול מוכר מאחורי גבי וסובבתי את ראשי לאחור וראיתי את רועי עם תיק גדול על גבו ואת החיוך המדבק שגרם לי לחייך אוטומטית ולהביט בעיניי הדבש שלו.
"רועי", אמרתי בהתלהבות וקמתי מהספסל וחיבקתי אותו.
"מה אתה עושה פה?", שאלתי בעודו מתיישב על הספסל לידי.
"שומעת אני הולכת שנייה לחדר אני שכחתמ משהו, תבואי כבר", היא אמרה והבנתי שהיא רוצה להביא לנו להיות לבד.
"טוב ביי בובה", אמרתי והיא הלכה.
"חיכיתי לתמונות ממך אבל הבנתי שאני לא אראה תמונה בזמן הקרוב אז החלטתי לבוא לראות המקור", הוא אמר עדיין עם החיוך המדבק והפלרטטני שלו.
"מצטערת שלא שלחתי זה ברח לי מהראש אבל…עכשיו באמת למה באת היום?", שאלתי וחיוכו ירד מפניו ומבט רציני היה בעניו.
"סתם, בעיות בבית", הוא אמר בקצרה והבנתי שעדיף לא לחטט יותר מידי.
"הבנתי, ו….מה בא לך לעשות עכשיו?", שאלתי והוא התקרב טיפה אל פניי עם פניו והביט בי במבט המושך הזה.
"דבר אחד"